top of page

מאמרים מקצועיים
חזור >


מהם מיני-פריזמות ומתי כדאי להשתמש בהן במדידה?
מיני-פריזמה היא מטרה אופטית קומפקטית ובעלת דיוק גבוה המשמשת עם תחנה כוללת (Total Station) למדידת מרחקים וזוויות בטווחים קצרים עד בינוניים. מיני-פריזמות מציעות יציבות ודיוק בסביבות צפופות או חסומות כגון אתרי בנייה, מנהרות או אזורים עירוניים. גודלן הקטן מפחית שגיאות הצבה ומאפשר מיקום מדויק עבור רשתות בקרה, ניטור דפורמציות ועבודות סימון (Alignment). מיני-פריזמות במדידה מודרנית מהי מיני-פריזמה? כיצד מיני-פריזמה עובדת מתי כדאי להשתמש במיני-פריזמה? יתרונות השימוש במיני-פריזמות הצבה


לזכרה של ד"ר גלדיס וסט: היסוד המתמטי של הטכנולוגיה הגיאוספטיאלית המודרנית
תעשיית הגיאוספטיאל מבכה חלוצה שעבודתה שינתה את פני המיקום, הניווט והשירותים מבוססי המיקום ברחבי העולם. הקהילה הגיאוספטיאלית איבדה את אחת החלוצות החשובות ביותר שלה בסוף השבוע האחרון. ד"ר גלדיס וסט, המתמטיקאית שעבודתה פורצת הדרך יצרה את הבסיס למערכת המיקום הגלובלית (GPS), הלכה לעולמה בשיבה טובה ב-17 בינואר 2026, בגיל 95. עבור תעשייה הבנויה על דיוק, מהימנות וחדשנות, לא ניתן להפריז בחשיבות תרומתה של ד"ר וסט. המודלים המתמטיים שפיתחה במהלך 42 שנותיה במרכז ללוחמה ימית (Naval Surface


איפה היה עולם הגיאוספטיאל ללא מעגלים?
זה עניין של זמן, זה עניין של מרחב! האם עצרתם פעם לחשוב על הרעיונות שעומדים מאחורי הטכנולוגיה הגיאוספטיאלית של ימינו? רבים מהם קיימים הודות למתודולוגיות ופריצות דרך של מקבילינו מהעת העתיקה. סביר להניח שאין אדם העוסק במדידות ובמידול גיאוספטיאלי המאמין שיוכל להשיג תוצאות מדויקות ומהימנות ללא טריגונומטריה וזמן המתואם למרחב. אך כמה מאיתנו מבינים שהמודלים, המושגים והמשוואות המניעים את טכנולוגיית המידול בתלת-ממד ופתרון הבעיות של ימינו, מתאפשרים אך ורק בזכות פריצות הדרך של קדמונינו?


מיפוי אומה: הקרטוגרף המפורסם ביותר של יפן, אינו טדטאקה
אינו טדטאקה היה בן 55 כאשר יצא לסקור באופן שיטתי את כל קו החוף של יפן, משימה עליה יבלה את 17 השנים הבאות של חייו. מפעל אדיר במהלך החלק המאוחר של תקופת אדו (1603–1868), המודד הגיאוגרפי אינו טדטאקה (1745–1818) ניגש לעבודת שרטוט קו החוף של יפן, מפעל ענק שכילה את העשורים האחרונים לחייו. אינו מת בגיל 73, לפני שראה את עבודת חייו הושלמה בצורת מפה של האומה המבוססת על פעילויות המדידה שלו. אך הוא מוכר כאדם הראשון שסקר את כלל יפן תוך שימוש בטכניקות מדעיות מודרניות. אוסף המפות המדויקות מ


טכנולוגיית "לכידת מציאות" (Reality Capture) בלב הסדרה "ערים אבודות עם אלברט לין" בנשיונל ג'יאוגרפיק
סדרת הטלוויזיה של נשיונל ג'יאוגרפיק, "ערים אבודות עם אלברט לין" (שהופקה בין השנים 2019–2021), נחשבת לאבן דרך בשילוב שבין מדע מתקדם לסיפור סיפורים ויזואלי עוצר נשימה. הסדרה עוקבת אחר החוקר ד"ר אלברט יו-מין לין בעודו חושף תובנות חדשות על ערים ותרבויות שנשכחו בעזרת כלים טכנולוגיים שעד לא מזמן נחשבו למדע בדיוני. השימוש במיפוי תלת-ממדי ברזולוציה גבוהה ובסריקות שטח אפשר לפתח נרטיב המבוסס על גישה מדעית לאיסוף נתונים מרחביים. התוצאה היא סדרה שמספקת סיפורים עוצמתיים ומרגשים המבוססים
bottom of page
