טכנולוגיית "לכידת מציאות" (Reality Capture) בלב הסדרה "ערים אבודות עם אלברט לין" בנשיונל ג'יאוגרפיק

סדרת הטלוויזיה של נשיונל ג'יאוגרפיק, "ערים אבודות עם אלברט לין" (שהופקה בין השנים 2019–2021), נחשבת לאבן דרך בשילוב שבין מדע מתקדם לסיפור סיפורים ויזואלי עוצר נשימה. הסדרה עוקבת אחר החוקר ד"ר אלברט יו-מין לין בעודו חושף תובנות חדשות על ערים ותרבויות שנשכחו בעזרת כלים טכנולוגיים שעד לא מזמן נחשבו למדע בדיוני.

השימוש במיפוי תלת-ממדי ברזולוציה גבוהה ובסריקות שטח אפשר לפתח נרטיב המבוסס על גישה מדעית לאיסוף נתונים מרחביים. התוצאה היא סדרה שמספקת סיפורים עוצמתיים ומרגשים המבוססים על דימות טכנולוגי מדויק.

סריקת לייזר: כלי חדש ומרגש לארכיאולוגיה וחקירה

טכנולוגיית סריקת לייזר (LiDAR) הייתה חיונית ללכידה ושחזור של פרטים ברמת דיוק שבלתי אפשרי להשיג בדרכים מסורתיות. דוגמה בולטת לכך היא השחזור של עכו (Acre) בישראל: באמצעות שילוב של רחפנים, סורקי לייזר קרקעיים ואוויריים ותוכנות מציאות רבודה (AR), ניתן היה "לחזור אחורה בזמן" ולראות את העיר כפי שהייתה בתקופה הצלבנית, על כל פרטיה האדריכליים.

הציוד ששימש את צוותי המדידה כלל סורקי לייזר לטווח ארוך (כמו ה-P50) וסורקים ניידים ומהירים (כמו ה-RTC360), המאפשרים עיבוד של מאות מיליוני נקודות נתונים לכדי מודל תלת-ממדי אחד ומדויק.

התמודדות עם תנאי שטח קיצוניים

האתרים שנבחרו לסדרה הציבו אתגרים לוגיסטיים עצומים: ממדבריות של 50 מעלות בירדן ועד לגבהים של מאצ'ו פיצ'ו בפרו. הטכנולוגיה הייתה חייבת להיות ניידת ועמידה מספיק כדי לשרוד טרקים בג'ונגלים ותנאי מזג אוויר קשים, תוך יכולת לסרוק אתרים בלתי נגישים מרחוק ובבטחה.

באתר Ciudad Perdida ("העיר האבודה") בקולומביה, נעשה שימוש בתוכנות עיבוד מתקדמות שאפשרו לצוות "לקלף" דיגיטלית צמחייה עבותה וכיסוי עצים צפוף. היכולת הזו חשפה שרידים שנסתרו מהעין במשך מאות שנים, דבר שהייתה לו השפעה מדהימה על המחקר הארכיאולוגי באתר.

ערך ארכיאולוגי ומדעי

מעבר לערך הטלוויזיוני, לסריקות היה ערך מדעי ממשי. באי הפסיפי פונפיי, נסרקו מעל 700 עיטורים פרהיסטוריים החקוקים בסלע. המודלים התלת-ממדיים אפשרו לחוקרים להבחין בפרטים זעירים בגילופים שדהו עם הזמן, ולבצע השוואות מדויקות עם תרבויות עתיקות אחרות ברחבי העולם.

השפעה ארוכת טווח: המהפכה של "לכידת המציאות" כיום

הפרויקטים הללו, שהגיעו לשיאם בשנים 2019–2021, לא היו רק הישג טכנולוגי נקודתי; הם הוכיחו שטכנולוגיית "לכידת מציאות" היא כלי משנה משחק עבור עתיד השימור והתכנון.

ההשפעה של טכנולוגיות אלו ניכרת כיום בשלושה תחומים מרכזיים:

1. נגישות ושימור דיגיטלי: אתרים היסטוריים הנמצאים בסכנת הרס או כאלו שאינם נגישים פיזית, נשמרים כיום כ"תאומים דיגיטליים" ופתוחים לקהל דרך סיורים וירטואליים אינטראקטיביים.

2. מחקר ללא הרס: ארכיאולוגים משתמשים היום בנתוני LiDAR כדי לגלות ממצאים חדשים מבלי לחפור פיזית באדמה, מה שמאפשר מחקר מעמיק תוך שמירה על שלמות האתר עבור הדורות הבאים.

3. יעילות בתעשיית ההפקה והתכנון: הכלים ששוכללו במהלך תיעוד הערים האבודות משמשים היום אדריכלים, מהנדסים ויוצרי קולנוע לתכנון מדויק מרחוק. הדבר חוסך משאבים, מצמצם טיסות מיותרות והופך את תהליכי העבודה לירוקים ויעילים יותר.

מה שהחל כניסוי טכנולוגי בשטח, הפך למפת הדרכים של עתיד הדיגיטציה והשימור בעולם המודרני.