מאמרים מקצועיים

טכנולוגיית הלכידה המרחבית בתלת-ממד עברה כברת דרך ארוכה, וסורק ה-Lixel K2 מבית Xgrids מייצג זינוק משמעותי קדימה עבור מקצוענים בתחומי המדידה, ה-BIM, התשתיות והמיפוי הגיאוגרפי. ה-Lixel K2 מתוכנן במיוחד כדי לייעל תהליכי עבודה מורכבים בשטח, תוך שילוב בין ניידות גבוהה, מהירות סריקה יוצאת דופן ורמת דיוק מרבית. מהירות ודיוק ללא פשרות לב ה-Lixel K2 טמון במנגנון ה-SLAM הנייד והמתקדם שלו. המכשיר מאפשר למשתמשים לסרוק סביבות פנימיות וחיצוניות בקצב הליכה רגיל, תוך יצירת ענני נקודות (Point

סורק לייזר נייד וקלה במיוחד לדיוק הנדסי, שחזור מרחבי בזמן אמת וטכנולוגיית 3D Gaussian Splatting. דיוק של עד 1 ס"מ | מערכת Multi-SLAM | רכיב RTK מובנה | הפקת ענני נקודות ודגמי 3DGS ברזולוציה פוטו-ראליסטית ה-Lixel K2 מבית XGRIDS מגדיר מחדש את עולם המדידה, המיפוי והתיעוד ההנדסי. מדובר בסורק נייד (Handheld SLAM) קל משקל המשלב עוצמת עיבוד מתקדמת, מערך מצלמות איכותי ורכיב RTK מובנה – לקבלת נתונים מרחביים מדויקים בזמן אמת. בין אם מדובר בתיעוד אתרי בנייה, מידול BIM, יצירת תאומים דיגי

מעבר ממדידות נקודתיות לתאום דיגיטלי (Digital Twin) מלא ורב-פעמי מבוא: סוף עידן השרטוט הידני עד לא מזמן, סקר מבנה (As-Built) היה תהליך סיזיפי. מודדים בילו שעות עם מדי לייזר ידניים, שרטטו סקיצות על נייר, ולבסוף גילו במשרד שחסרה להם מידה קריטית אחת שתוקעת את כל הפרויקט. ה-CHCNAV RS7, המבוסס על טכנולוגיית LiDAR ניידת, הופך את התהליך הזה להיסטוריה. הוא לא רק מודד – הוא מתעד את המציאות. 1. המנוע שמאחורי הקלעים: טכנולוגיית SLAM ו-IMU האתגר הגדול ביותר בסריקת פנים הוא אובדן מיקום (Dr

אייקון מדעי עולמי המעבדה האירופית לפיזיקת חלקיקים(CERN), המתקן המדעי הגדול והמפורסם ביותר בעולם, הוסיף לאחרונה מתקן חדש לחינוך והסברה לציבור. ה-Science Gateway (שער המדע), המשתרע על פני שטח של למעלה מ-7,000 מ"ר, מציג תערוכות המדגישות את עבודתה של CERN בחקר חלקיקי היסוד וכוחות הטבע, וכיצד אלו חיוניים להבנתנו את היקום. Reality Capture ב-CERN המאפיין הבולט ביותר של ה-Science Gateway הוא שני מקטעים צינוריים המדמים את מנהרות המאיץ, המחוברים באמצעות גשר זכוכית מקורה החוצה את הכביש

גומבה, טנזניה, היא אחד מנופי השימור הבודדים בעולם שבהם למעלה משישה עשורים של מחקר שדה רציף משולבים עם חדשנות גיאו-מרחבית פורצת דרך. במקום שבו ג'יין גודול החלה את מחקר השימפנזים החלוצי שלה בשנת 1960, פרוטוקולים התנהגותיים אנלוגיים מצטלבים כעת עם טכנולוגיית לידאר (Lidar), כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), מערכי לוויינים ובינה מלאכותית יוצרת (GenAI). ד"ר ליליאן פינטאה, סגן נשיא למדעי השימור במכון ג'יין גודול (JGI), מוביל את המהפך הזה. הוא מסביר כיצד טכנולוגיות גיאו-מרחביות מעצבות