מאמרים מקצועיים

אחד היישומים בעלי הערך הרב ביותר, שלעיתים קרובות נזנחים, בטכנולוגיית סריקת לייזר תלת-ממדית ותיעוד מציאות (Reality Capture), הוא השימור הדיגיטלי של אתרים היסטוריים. ברחבי העולם, אינספור מבני מורשת ניצבים בפני תהליכי בלייה, פגעי מזג האוויר או חוסר יציבות מבנית. ללא מודל תלת-ממדי מדויק של המצב הקיים (as-built) כנקודת ייחוס, צוותי שימור עלולים להתקשות בתיעוד הפרטים המקוריים או בתכנון שיפוצים בביטחון. באמצעות שימוש בסורקי לייזר מודרניים, כמו ה- Leica BLK360 G2 , ניתן לתעד אתרים אל

זרימות עבודה גיאו-מרחביות מבוססות AI פותחות הזדמנויות חדשות לחדשנות וליעילות הערך של מידע גיאו-מרחבי לקבלת החלטות ולהבנה של עולמנו אינו ניתן להפרזה. נתונים גיאו-מרחביים מאפשרים לנו לראות דפוסים נסתרים המעצבים את העולם הבנוי והטבעי שלנו, והתובנות המופקות מהם עשויות להיות משנות חיים. ככל שהבינה המלאכותית משנה תעשיות רבות, היא תופסת אחיזה גם בעולם הגיאו-מרחבי. הופעתו של “GeoAI”, המוגדר כמיזוג של נתונים גיאו-מרחביים, טכנולוגיות חישה ותובנות מבוססות AI, מהווה שינוי קריטי וסביר שתג

גישור בין תיעוד דיגיטלי לשימור תרבותי המפגש בין טכנולוגיה מתקדמת לבין מורשת תרבותית פותח הזדמנויות חסרות תקדים לשימור העבר האדריכלי שלנו. שילוב של HBIM (Historic Building Information Modeling) עם טכנולוגיות סריקה תלת-ממדית מהווה שינוי פרדיגמה בדרך שבה אנו מתעדים, מנתחים ומשמרים מבנים היסטוריים. המהפכה הדיגיטלית אינה עוסקת רק ביצירת העתקים וירטואליים; היא נועדה לבנות מאגרי מידע דיגיטליים מקיפים שיבטיחו שהמורשת האדריכלית שלנו תישמר לדורות קדימה. הבנת HBIM ותפקידו בשימור מבנים ה

שוד נועז בלב פריז ב־19 באוקטובר 2025 התרחש שוד נועז במוזיאון הלובר. הפורצים הצליחו להימלט עם שמונה פריטי תכשיטים היסטוריים יקרי ערך הקשורים למלוכה הצרפתית. אף אחד לא נפגע, אך האירוע עורר שאלות רבות על אבטחה, טכנולוגיה ותיעוד תלת־ממדי של נכסי תרבות. עידן חדש של חקירות – תיעוד תלת־ממדי טכנולוגיות תיעוד תלת־ממדי כגון LiDAR , סריקות לייזר מבניות ופוטוגרמטריה מאפשרות ללכוד נתונים מרחביים מדויקים עד רמת המילימטר.תוצאה זו מייצרת "עד דיגיטלי" של זירה או חפץ לפני, במהלך ואחרי אירועים

מבוא: עולם הגיאו־מרחב עובר מהפכה. חיישנים נעשים מדויקים יותר, ענני נקודות עשירים יותר, ותמונות °360 מציעות חוויה סוחפת מתמיד. אנו מוקפים כיום בנתונים מרחביים בעלי עומק ודיוק חסרי תקדים. אך בתוך כל הקדמה הזו מסתתרת בעיה מהותית: רוב הנתונים הללו נותרים בלתי נגישים, בלתי מנוצלים, ולעיתים קרובות – בלתי מובנים למי שזקוק להם באמת. במאמר מעמיק זה, בארי בסנט – ותיק עולם המדידה והפוטוגרמטריה מזה כחמישה עשורים – טוען כי נגישות ומידת האיתור (Findability) , ולא רק דיוק או רזולוציה, הן המ