מאמרים מקצועיים

בין שיטות המחקר הארכאולוגי המודרני, הסקר הארכאולוגי הוא עדיין המשמעותי ביותר. הוא מאפשר לזהות, לתעד ולפרש תרבויות עבר באופן לא פולשני. החקירות הסיסטמטיות (שיטתיות) של סקרים אלו מניבות נתונים משמעותיים להגנה על מורשת תרבותית ולמחקר אקדמי. מדריך מלא זה מכסה את כל חלקי סקרי השטח הארכאולוגיים. תלמדו כיצד ארכאולוגים מגלים על העבר באמצעות כל דבר, החל משיטות מיושנות כמו סקר רגלי (Field Walking) ועד לטכנולוגיות חדשות כמו רחפנים עם בינה מלאכותית. מהו סקר ארכאולוגי? סקר ארכאולוגי מתייח

במחקר שפורסם בכתב העת "Journal of Historical Geography", ד"ר כריס מקארתי ועמיתיו תיעדו, לראשונה, את "הדרך המונגולית הגדולה" – נתיב שיירות מרכזי ממזרח למערב ברחבי פנים אסיה שטרם נחקר מספיק. המחקר השתמש במפות הנקראות "גאיהוזו" (gaihōzu), שהופקו על ידי הצבא הקיסרי היפני בין השנים 1873 ל-1945, בשילוב עם אימות שטח לאורך 1,200 ק"מ בדרום מונגוליה, כדי לקבוע את דיוקן ולתעד את מערכות התמיכה השונות שהיו זמינות לשיירות גמלים וסוחרים, שהן חיוניות לניווט מוצלח ולהישרדות בנופים צחיחים וקשי

לפי חוקרים מ-"Science Tokyo", מודל תלת-ממדי חדש של ההעתק (שבר) מתחת לים מרמרה בטורקיה חושף היכן עלולה להתרחש רעידת אדמה גדולה בעתיד. באמצעות מדידות אלקטרומגנטיות, הצוות מיפה מבנים נסתרים המסייעים להסביר כיצד רעידות אדמה מתחילות והיכן עשויות להתרחש קריעות באזור זה. ההיסטוריה הסיסמית ותבניות ההעתקים של טורקיה הרפובליקה של טורקיה שוכנת באחד האזורים הפעילים ביותר מבחינה סיסמית בכדור הארץ, הכולל אינטראקציות בין הלוחות האירו-אסיאתי, האפריקאי, הערבי והאנטולי. בשל כך, טורקיה פגיעה במ

מיני-פריזמה היא מטרה אופטית קומפקטית ובעלת דיוק גבוה המשמשת עם תחנה כוללת (Total Station) למדידת מרחקים וזוויות בטווחים קצרים עד בינוניים. מיני-פריזמות מציעות יציבות ודיוק בסביבות צפופות או חסומות כגון אתרי בנייה, מנהרות או אזורים עירוניים. גודלן הקטן מפחית שגיאות הצבה ומאפשר מיקום מדויק עבור רשתות בקרה, ניטור דפורמציות ועבודות סימון (Alignment). מיני-פריזמות במדידה מודרנית מהי מיני-פריזמה? כיצד מיני-פריזמה עובדת מתי כדאי להשתמש במיני-פריזמה? יתרונות השימוש במיני-פריזמות הצבה

תעשיית הגיאוספטיאל מבכה חלוצה שעבודתה שינתה את פני המיקום, הניווט והשירותים מבוססי המיקום ברחבי העולם. הקהילה הגיאוספטיאלית איבדה את אחת החלוצות החשובות ביותר שלה בסוף השבוע האחרון. ד"ר גלדיס וסט, המתמטיקאית שעבודתה פורצת הדרך יצרה את הבסיס למערכת המיקום הגלובלית (GPS), הלכה לעולמה בשיבה טובה ב-17 בינואר 2026, בגיל 95. עבור תעשייה הבנויה על דיוק, מהימנות וחדשנות, לא ניתן להפריז בחשיבות תרומתה של ד"ר וסט. המודלים המתמטיים שפיתחה במהלך 42 שנותיה במרכז ללוחמה ימית (Naval Surface