מאמרים מקצועיים

חזרה לג’ונגל עם ה־Airborne Profile Recorder (APR) – קודמו של הליידר לאחר ההתרגשות (והאכזבה) מהטיסה שנאלצנו לבטל, מצאתי את עצמי שוב על מטוס מסחרי בדרכי לקנאימה, כשבידי קופסה חומה קטנה, מכוסה בבולי דואר. היא שקלה בערך חצי קילו, ובתוכה היה החלק החלופי שיחזיר את עוצמת הלייזר של מכשיר ה־APR למלוא כוחה — בתקווה שיאפשר לנו לטוס בגובה של לפחות 4,000 רגל מעל הקרקע (וכך להימנע מהצוקים המאיימים בג’ונגל). ברגע שנחתתי, הצוות כבר חיכה לי בטרמינל הקטן, ויחד צעדנו ישירות אל המטוס שחנה כמה עש

עידן חדש במדידה הגיאו־מרחבית תעשיית הגיאו־מרחב תמיד נשענה על נתונים – אבל הדרישות למהירות, יעילות ודיוק רק הולכות וגוברות.הבינה המלאכותית (AI) כבר משולבת היום בתהליכי מדידה, מיפוי ו־Reality Capture, אך הדרישות של אלגוריתמים מתקדמים הולכות וגדלות — לעיתים מעבר ליכולת של החומרה הקיימת להתמודד איתן. כדי לענות על האתגרים הללו, לא מספיק לפתח תוכנה חכמה יותר — צריך גם חומרה חכמה יותר .אחת הטכנולוגיות החדשות ביותר שמסומנות כמשנות־משחק בתחום הזה היא ה־ Neural Processing Unit – NPU ,

עולם המדידה מתפתח כל הזמן — לא רק באתרי בנייה או בעבודות הנדסה, אלא גם במקומות יוצאי דופן ברחבי העולם. מחקר חדש בהרי האלפים מציג כיצד טכנולוגיות מתקדמות של פוטוגרמטריה ותיעוד תלת־ממדי משנות את הדרך שבה מדענים מבינים את כדור הארץ. לראשונה, בוצע סקר תלת־ממדי מדויק במיוחד של קיר הסלע הגבוה ביותר באלפים – המדרון המזרחי של הר מונטה רוסה, הנמצא על הגבול בין איטליה לשווייץ. צוות מחקר בינלאומי מאוניברסיטאות מילאנו, פראג והיידלברג צילם מעל 3,000 תמונות ברזולוציה גבוהה ממסוק , ובאמצעו

מחקר חדש מציג הוכחת היתכנות לשימוש בגלאי קרינה קוסמית לזיהוי חללים תת-קרקעיים. גלאים אלו מזהים מִיוֹנִים (muons) — חלקיקים הנוצרים כאשר קרינה קוסמית מתנגשת באטמוספירה של כדור הארץ, חודרים את הקרקע, מאבדים את האנרגיה שלהם ולבסוף נעצרים. איתור המיונים מאפשר לארכיאולוגים למפות חללים נסתרים כגון מנהרות ותעלות. צוות המחקר הדגים את יעילות הטכנולוגיה באתר הארכיאולוגי "עיר דוד" בירושלים, והראה כיצד המערכת מצליחה למפות חללים תת-קרקעיים על סמך השינויים ביכולת הספיגה של הקרקע לחלקיקי קר

מבוא: עולם הגיאו־מרחב עובר מהפכה. חיישנים נעשים מדויקים יותר, ענני נקודות עשירים יותר, ותמונות °360 מציעות חוויה סוחפת מתמיד. אנו מוקפים כיום בנתונים מרחביים בעלי עומק ודיוק חסרי תקדים. אך בתוך כל הקדמה הזו מסתתרת בעיה מהותית: רוב הנתונים הללו נותרים בלתי נגישים, בלתי מנוצלים, ולעיתים קרובות – בלתי מובנים למי שזקוק להם באמת. במאמר מעמיק זה, בארי בסנט – ותיק עולם המדידה והפוטוגרמטריה מזה כחמישה עשורים – טוען כי נגישות ומידת האיתור (Findability) , ולא רק דיוק או רזולוציה, הן המ