טכנולוגיית סריקה תלת־ממד לחקר לווייתנים נתקעים

שומרי הגאות: כיצד מודלים תלת־ממדיים מסייעים לשמר את מורשת היונקים הימיים של ניו זילנד

במשך מאות שנים שמרו היונקים הימיים על מקום מקודש בתודעה האנושית — החל מאגדות המאורים העתיקות על רוכבי הלווייתנים ועד סיפורי ים בינלאומיים על יצורים אדירים המכוונים ספנים אבודים הביתה. בניו זילנד קשר זה עמוק במיוחד; קהילות החוף רואות בציטאסיים חלק מהמורשת הרוחנית שלהן. כאשר מתרחש אירוע של לווייתנים נתקעים, הוא הופך לרגע שבו הצורך המדעי נפגש עם כבוד תרבותי עמוק.

מחקריה של פרופ’ קרן סטוקין מאירים כיצד אירועים אלו כוללים הרבה יותר מעובדות ביולוגיות. הם משקפים רגשות אנושיים, ערכים תרבותיים ושיקולים אתיים המשפיעים על אופן התגובה שלנו. טכנולוגיה מודרנית מאפשרת כיום לתעד אירועים אלה ברמת פירוט חסרת תקדים, וליצור רשומות דיגיטליות נאמנות למציאות המסייעות לחוקרים להבין לא רק את ההיבטים הביולוגיים — אלא גם כיצד ההתערבות האנושית משפיעה על התוצאות. בשימור דיגיטלי של רגעים אלה, אנו מכבדים הן את בעלי החיים והן את מחויבותנו להגן על הים שמקיים אותם.

מפגש בין מסורות עתיקות למדע מודרני

מימי החוף של ניו זילנד שופעים חיים ימיים, ולמעשה למעלה ממחצית ממיני הלווייתנים והדולפינים בעולם נצפים שם במהלך השנה. עבור המאורים, ללווייתנים יש משמעות כ־kaitiaki — מגינים רוחניים ומדריכים אבותיים. קשר זה הופך כל אירוע של לווייתנים נתקעים לרגע בעל משמעות עמוקה הדורש התנהלות מכבדת המשלבת בין הצרכים המדעיים לבין הפרוטוקולים התרבותיים.

כאשר לווייתני Gray’s Beaked עלו על החוף בספנסר פארק, כרייסטצ’רץ’ בתחילת 2025, התגובה הייתה שילוב של חקירה מדעית וכבוד תרבותי. פרופ’ קרן סטוקין מאוניברסיטת מאסי — חוקרת מובילה ביולוגיית ים ובעלת מלגת Rutherford Discovery — זיהתה הזדמנות ללמוד על יצורים נדירים אלה תוך שמירה על חשיבותם התרבותית.

הקושי שב"תיעוד החולף"

מחקר לווייתנים נתקעים מאתגר במיוחד:• האירועים בלתי צפויים• לרוב מתרחשים במקומות מרוחקים• הם רגישים בזמן — הן להצלת בעלי החיים והן לאיסוף נתונים מדעיים

דרכי התיעוד המסורתיות מוגבלות:• צילום דו־ממדי בלבד• מדידות ידניות לא תמיד מדויקות• מיקום הלווייתנים וגודלם מקשים על תיעוד מלא

מעבר לאתגר הטכני, דרושה גם עבודת תיאום רחבה בין גורמים רבים כדי להבין את המצב, לאסוף נתונים ולפעול על בסיסם.

פרופ’ סטוקין מציינת:"התמודדות עם לווייתנים נתקעים מערבת את הדינמיקה האנושית."מחקרי החברה של הצוות שלה מצאו שהתערבות אנושית משפיעה ישירות על רווחת בעלי החיים ועל היכולת להפיק מידע מדעי ווטרינרי איכותי.

אירועים נדירים אלה הם מהזדמנויות המעטות לחקור מינים החיים בעומקי האוקיינוס. מודל תלת־ממדי מדויק, שנוצר תוך דקות, מאפשר לחוקרים, למנהיגים תרבותיים ולמוסדות חינוך לגשת לאותם נתונים — ללא צורך בנוכחות פיזית באתר.

מצילום רחפן לפוטוגרמטריה תלת־ממדית

שיתוף הפעולה בין פרופ’ סטוקין לחברת Proform Group Ltd החל במקרה. דניאל מנצ'סטר, מנהל פרויקטים בכיר ומנהל פעילות רחפנים, מספר:

"בפעם הראשונה שסרקתי לווייתן, היה זה לווייתן זרע שנסחף כ־7 ק"מ מהבית שלי. מישהו בקבוצת פייסבוק מקומית שאל אם יש מפעיל רחפן שיוכל לצלם מהאוויר."

הוא מדגיש:"השתמשתי בפוטוגרמטריה כדי ליצור מודל תלת־ממד של הלווייתן — אני לא חושב שזה נעשה בעבר בניו זילנד. כשהם ראו את המודל, הם היו המומים מהיכולת לבצע מדידות וניתוחים שלא היו אפשריים קודם."

ההצלחה הזו הובילה לשיתוף פעולה מתמשך עם פרופ’ סטוקין, הנחשבת לאוטוריטה מובילה בכל אירוע של לווייתנים נתקעים בניו זילנד.

נקודת מבט חדשה מהקרקע

העבודה לא נעצרה ברחפן. מנצ'סטר הבין שהדרך לייצר העתק דיגיטלי אמיתי של האירוע דורשת טכנולוגיה מתקדמת יותר.

אחרי יצירת חוויית VR, התגלו מגבלות לפוטוגרמטריה:"המודל נראה טוב, אבל עדיין קצת 'כמו משחק מחשב' בגלל הטקסטורות."

ברגע שנכנס ה־XGRIDS LixelKity K1 לתמונה — הכול השתנה.

"במקום להרים רחפן, פשוט הלכתי סביב הלווייתן. לקח לי בערך שלוש דקות לסרוק שני לווייתנים. אחר כך זה עבר עיבוד מהיר ב־Lixel CyberColor."

המהירות והדיוק חשובים במיוחד כשמתמודדים עם גאות, מזג אוויר ואירוע רגיש בזמן.

אתגרים מעשיים בשטח

מנסיונו הרב, מנצ'סטר ידע להתאים את עבודתו לתנאי השטח:

• עבודה מול גלים מתקרבים• המתנה בין סריקה אחת לשנייה• התמודדות עם אור נמוך• מציאת זוויות חדשות באזורים צרים

"זה מאפשר לי להבין את המגבלות — מה עובד ומה לא. ואז כשאני ניגש לסריקה קשה, אני יודע איך להתאים את השיטה."

כבוד תרבותי וטכנולוגיה לא פולשנית

קהילות המאורים המקומיות העריכו את הגישה הפתוחה והלא פולשנית של פרופ’ סטוקין ומנצ'סטר.

"הם דאגו שאנשים יופיעו במודל הסרוק. עם הסורק של XGRIDS והעיבוד האוטומטי ב־LCC הצלחנו לגרום לאנשים לזוז מהסצנה — וכך הם נעלמו מהתוצאה."

הטכנולוגיה תמכה בפרוטוקולים תרבותיים במקום לפגוע בהם — נושא בעל חשיבות עליונה בניו זילנד, שם לווייתנים נחשבים taonga (אוצר יקר).

מעבר לתיעוד: יצירת זיכרון דיגיטלי חי

המודלים התלת־ממדיים הם כלי עוצמתי לחינוך ולמחקר:• סטודנטים יכולים לחקור אנטומיה של לווייתנים בצורה אינטראקטיבית• חוקרים יכולים לבצע מדידות מדויקות• מומחי הצלה יכולים להתאמן על תרחישים אמיתיים• גופי שימור מקבלים כלי המחשה שלא היה קיים בעבר

ארגון Project Jonah New Zealand מתכנן להשתמש במודלים לאימונים, ומנצ'סטר אף בונה עבורם גרסת VR.

גם מחלקת השימור הממשלתית (DOC) הביעה התפעלות מרמת הפירוט והגישה הרחבה.

בנוסף, המודלים הפכו לכלי עסקי ייחודי — הצגת הלווייתנים או מבנים היסטוריים תלת־ממדיים ללקוחות יוצרת רושם חזק הרבה יותר מאשר הדגמות בנייה מסורתיות.

מבט לעתיד

תיעוד תלת־ממדי של לווייתנים נתקעים הוא רק ההתחלה.בעתיד ניתן יהיה:

• להשוות בין אירועים שונים

• לבנות ספרייה דיגיטלית של מיני יונקים ימיים

• לפתח מערכי הדרכה למגיבים ראשונים

• ליצור ארכיון מחקר עולמי

שילוב של כבוד תרבותי, חקירה מדעית וטכנולוגיה פורצת דרך מייצר דרך חדשה לחלוטין להבין ולהגן על היצורים המופלאים — אך הפגיעים — הללו.

כפי שמסכמת פרופ’ סטוקין:

"שיתופי הפעולה האלה מאפשרים הבנה טובה יותר של אירועי לווייתנים נתקעים ושל הביולוגיה של המינים."