מאמרים מקצועיים

ענני נקודות כבר אינם מחזה נדיר. לפני עשור, לכידת ענן נקודות בתלת-ממד של מבנה דרשה סורק לייזר קרקעי בעלות של שש ספרות, מודד מוסמך וימים של הכנות והקמה. כיום, סמארטפון עם חיישן לידאר (LiDAR) יכול להפיק ענן נקודות בתוך דקות. רחפנים, סורקי SLAM ידניים ותוכנות פוטוגרמטריה הפכו את לכידת הנתונים המרחביים למהירה ונגישה יותר מכל נקודה אחרת בהיסטוריה של המדידות. אך הנגישות הזו הולידה בעיה שהתעשייה גוררת רגליים בטיפול בה: רוב ענני הנקודות המופקים כיום אינם מסוגלים לתמוך בהחלטות שאנשי המ

ככל שטכנולוגיות הלידאר (Lidar), הפוטוגרמטריה והסריקה הניידת מתכנסות, אנשי מקצוע בתחום המדידות משלבים שיטות איסוף נתונים מרובות לכדי תהליכי עבודה (Pipelines) מאוחדים. התוצאות מעצבות מחדש את מה שאפשרי לבצע באתרי עבודה. כיום, מספר הולך וגדל של חברות בתחומי האדריכלות, ההנדסה, הבנייה והתשתיות הציבוריות כבר לא בוחרות בטכנולוגיה אחת בלבד – הן משלבות ביניהן. "תהליך העבודה ההיברידי" (Hybrid Workflow) כבר כאן, ואיתו מגיע סט חדש של שיטות עבודה מומלצות, כלים ומיומנויות ארגוניות שהתעשייה

אחד הדברים הנפוצים ביותר שאני שומע מלקוחות הוא פשוט: "אנחנו רוצים להתחיל להשתמש ברחפנים למדידות." זו נקודת פתיחה מצוינת, אבל זה גם המקום שבו מתחילה לא מעט מהבלבול. כי "מדידה" (Surveying) היא לא דבר אחד ויחיד. זה יכול להיות מדידת מבנים (As-Built). זה יכול להיות מיפוי טופוגרפי. מעקב אחר התקדמות. נפחי מלאי (סטוקפילים). תיעוד חללים פנימיים. ואפילו בדיקת חללים מוקפים. וכל אחד מאלה דורש גישה מעט שונה, טכנולוגיה שונה, והכי חשוב – שיחה שונה. אז הטור השבוע מוקדש כולו לפירוק נכון של הש

במאמר זה, קרלה לאוטר משתפת כי לאחרונה נתקלה בסרטון ישן בשחור-לבן של British Pathé משנת 1961, המתאר את ייצור המפות ב-Ordnance Survey (סוכנות המיפוי של בריטניה). הסרטון מציג גברים בחליפות מלאות המבצעים "פלוטינג סטריאוסקופי" – הם מביטים בתצלומי אוויר דרך מכשיר אופטי הממזג שתי תמונות שטוחות למודל תלת-ממדי, ואז משרטטים כל קו מתאר על המפה שלידם. לאחר מכן מגיע שלב ה-"Scribing" (חריטה) – תהליך סיזיפי של חריטת הקווים המשורטטים לתוך זכוכית מצופה שעווה כדי לייצר גלופות להדפסה. לבסוף, מכ

צוות חוקרים מאוניברסיטת סטוקהולם ומאוניברסיטת אוסלו משתמש בטכנולוגיות סריקה תלת־ממדיות כדי לתעד גרפיטי רוני בכנסיות מימי הביניים באי גוטלנד. למרות שגוטלנד מפורסמת בזכות אבני התמונות מתקופת הוויקינגים, המחקר הזה מתמקד ביותר מ־500 כתובות רוניות שנחרטו בקירות ובטיח של כ־60 כנסיות אבן במהלך המאות ה־12 עד ה־15. באמצעות סורקים ידניים ופוטוגרמטריה, הצוות יוצר תיעוד דיגיטלי של הסימנים העדינים הללו, הכוללים שמות, תפילות ואף סמלים מסתוריים. מאגר דיגיטלי זה מאפשר לחוקרים לנתח את החריטות