top of page

מאמרים מקצועיים
חזור >


מי באמת מפה את המקומות שאף אחד לא רוצה להגיע אליהם?
כיצד צוותים גיאומרחביים מתעדים את המקומות המסוכנים והנעלמים ביותר בעולם — סריקה אחר סריקה. תעשיית המידע הגיאומרחבי (Geospatial) מבצעת חלק מהעבודות החשובות ביותר שלה בסביבות העוינות ביותר על פני כדור הארץ. רמת הסיכון גבוהה במיוחד באזורי לחימה פעילים, קרחונים בקריסה, הריסות רעידות אדמה, מכרות תת-קרקעיים ופסגות הרים מבודדות. להלן אוסף סיפורים המציגים עד כמה מלאכת המיפוי יכולה להיות מורכבת, ומבליטים את האנשים העומדים מאחורי העבודה הקריטית הזו. כשהאדמה עצמה היא האויב: מיפוי בתוך מ


מחרבות לתחייה: כיצד פוטוגרמטריה ו-LiDAR מסייעים בשימור ההיסטוריה
הודו היא מוזיאון חי של תרבות, וקו הרקיע שלה מעוטר במבני גופורם (Gopuram) נישאים, כיפות אסלאמיות אלגנטיות ומבנים מרהיבים בסגנון הודו-סרצני. לצערנו, מונומנטים רבים עומדים בפני איום קיומי כתוצאה מאורבניזציה מהירה, בלאי סביבתי ואדישות ציבורית. "עם זאת, בשנים האחרונות הטכנולוגיה נחלצה לעזרת המשמרים ומאפשרת להם לקבל החלטות מבוססות נתונים," אומר האדריכל ר. מניאראסאן, המחזיק גם בדיפלומה בצילום. "בשיטות התיעוד המסורתיות קיים סיכון לטעויות מדידה. סיכון זה מבוטל ברובו באמצעות פוטוגרמטרי


עוד לפני שהם צועדים פנימה, הם כבר יודעים: כיצד DJI M4E ו-DJI Terra ממפים את מפל הקרח חומבו ומגינים על ה-"Icefall Doctors"
גבוה בצד הדרומי של האוורסט, לאורך מפל קרח שזז מדי יום, פעלה חברת Airlift Technology בגבהים של מעל 6,000 מטרים ובטמפרטורות שהגיעו עד ל-20 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. באמצעות DJI M4E ו-DJI Terra, הצוות השלים סקר תלת-ממדי של שטח של מעל 3 קילומטרים רבועים בתוך 3.5 שעות בלבד – כשהם מספקים ל-"Icefall Doctors" את נתוני השטח הדרושים להם לתכנון מסלולים בטוחים יותר בטרם כניסתם לאזורים המסוכנים. בכל שנה, עוד לפני שאיש מטפסים אחד דורך על הר האוורסט, צוות של שמונה עד עשרה שרפות נכנס ראשון אל


תובנות מעשיות על טכנולוגיית לידאר ברחפנים
טכנולוגיית ה-LiDAR ברחפנים הפכה מכלי נישתי לציוד מיפוי מרכזי, אך לפי שני מומחים בעלי ניסיון עשיר בתעשייה, הטכנולוגיה עדיין אינה מובנת כהלכה בקרב רבים. בוובינר שנערך לאחרונה על ידי Geo Week News, שוחחו ג'ארד ג'נאצ'ק (Jared Janacek), מייסד Texas Drone Company, ואיימן חביב (Ayman Habib), פרופסור לבית הספר להנדסה אזרחית ובנייה באוניברסיטת פרדו. השניים חלקו את מה שלמדו מבעד שנים של עבודה בשטח לגבי המקומות שבהם לידאר ברחפנים מצטיין, המקומות שבהם הוא נכשל, ומה שחקלאים ומפעילים חדשים


מה שבינה מלאכותית (AI) באמת עושה בתהליכי עבודה של תיעוד מציאות (Reality Capture) כיום
מבט מהשטח על המקומות שבהם הבינה המלאכותית מספקת ערך אמיתי, והיכן שההייפ עדיין עוקף את המציאות. תיעוד מציאות היה תמיד תחום עתיר נתונים. פוטוגרמטריה, סריקת לידאר (lidar), מערכות GNSS ותחנות כוללות (total stations) מייצרות כמויות עצומות של מידע גולמי שחובה לעבד, לרשום (register), לנקות ולספק בצורה שמישה. במשך שנים, העבודה הזו נפלה כמעט כולה על טכנאים מיומנים שעבדו דרך תהליכי עבודה (pipelines) מבוססים היטב, ולעיתים קרובות מייגעים. ה-AI משנה חלקים מהמשוואה הזו. עם זאת, השינוי פחות
bottom of page
