top of page

מאמרים מקצועיים
חזור >


מה שבינה מלאכותית (AI) באמת עושה בתהליכי עבודה של תיעוד מציאות (Reality Capture) כיום
מבט מהשטח על המקומות שבהם הבינה המלאכותית מספקת ערך אמיתי, והיכן שההייפ עדיין עוקף את המציאות. תיעוד מציאות היה תמיד תחום עתיר נתונים. פוטוגרמטריה, סריקת לידאר (lidar), מערכות GNSS ותחנות כוללות (total stations) מייצרות כמויות עצומות של מידע גולמי שחובה לעבד, לרשום (register), לנקות ולספק בצורה שמישה. במשך שנים, העבודה הזו נפלה כמעט כולה על טכנאים מיומנים שעבדו דרך תהליכי עבודה (pipelines) מבוססים היטב, ולעיתים קרובות מייגעים. ה-AI משנה חלקים מהמשוואה הזו. עם זאת, השינוי פחות


התפקיד הגובר של תהליכי עבודה היברידיים בתיעוד מציאות (Reality Capture)
ככל שטכנולוגיות הלידאר (Lidar), הפוטוגרמטריה והסריקה הניידת מתכנסות, אנשי מקצוע בתחום המדידות משלבים שיטות איסוף נתונים מרובות לכדי תהליכי עבודה (Pipelines) מאוחדים. התוצאות מעצבות מחדש את מה שאפשרי לבצע באתרי עבודה. כיום, מספר הולך וגדל של חברות בתחומי האדריכלות, ההנדסה, הבנייה והתשתיות הציבוריות כבר לא בוחרות בטכנולוגיה אחת בלבד – הן משלבות ביניהן. "תהליך העבודה ההיברידי" (Hybrid Workflow) כבר כאן, ואיתו מגיע סט חדש של שיטות עבודה מומלצות, כלים ומיומנויות ארגוניות שהתעשייה


אם אתם עובדים בתחום הגיאוספאטי או הבנייה, כדאי לכם לצפות בסרטון הזה
הניתוח האחרון של מייקל רובלוף לגבי יישומי "Gaussian Splatting" הוא צפיית חובה לכל מי שעוקב אחרי הכיוון שאליו הולך תחום הלכידה המרחבית. בתחום הלכידה המרחבית עוקבים מקרוב אחרי טכנולוגיית ה-Gaussian Splatting (שיטת רינדור ומידול תלת-ממדי) כבר זמן מה, ואם אתם עובדים בתחום הגיאוספאטי או הבנייה ועדיין לא נתקלתם בעבודתו של מייקל רובלוף, כדאי להכיר אותה כעת. רובלוף שחרר לאחרונה סרטון הסוקר את מגוון היישומים בעולם האמיתי של Gaussian Splatting שהוא עוקב אחריהם בתעשיות השונות. כל הסרטון


טכנולוגיית Gaussian Splatting חושפת גרפיטי עתיק
צוות חוקרים מאוניברסיטת סטוקהולם ומאוניברסיטת אוסלו משתמש בטכנולוגיות סריקה תלת־ממדיות כדי לתעד גרפיטי רוני בכנסיות מימי הביניים באי גוטלנד. למרות שגוטלנד מפורסמת בזכות אבני התמונות מתקופת הוויקינגים, המחקר הזה מתמקד ביותר מ־500 כתובות רוניות שנחרטו בקירות ובטיח של כ־60 כנסיות אבן במהלך המאות ה־12 עד ה־15. באמצעות סורקים ידניים ופוטוגרמטריה, הצוות יוצר תיעוד דיגיטלי של הסימנים העדינים הללו, הכוללים שמות, תפילות ואף סמלים מסתוריים. מאגר דיגיטלי זה מאפשר לחוקרים לנתח את החריטות


מי המציא את הפוטוגרמטריה? מעקב אחר מקורותיה של טכניקת המיפוי החזקה הזו
בימינו, הפוטוגרמטריה היא בעלת חשיבות רבה במגוון רחב של תחומים, כגון ארכיאולוגיה, מיפוי וסקר שטחים. עם זאת — מהיכן הגיעה שיטה זו? מי היו התורמים הראשיים לפיתוחה? כדי להבין באמת עד כמה טכניקת המיפוי העוצמתית הזו התפתחה, עלינו לעקוב אחר שלבים מוקדמים בהיווצרותה. התחלות מוקדמות: איך הפוטוגרמטריה צמחה במהלך השינויים המהירים במדע ובטכנולוגיה במאה ה-19, נולדה הפוטוגרמטריה. במהותה, פוטוגרמטריה היא התהליך של לקיחת מדידות מתוך תמונות והבנת משמעותן כדי ליצור מפות, מודלים וסוגים אחרים של
bottom of page
