top of page

מאמרים מקצועיים
חזור >


כיצד מודיעין גיאו-מרחבי, בינה מלאכותית ותאומים דיגיטליים אקולוגיים מעצבים את עתיד שימור השימפנזים
גומבה, טנזניה, היא אחד מנופי השימור הבודדים בעולם שבהם למעלה משישה עשורים של מחקר שדה רציף משולבים עם חדשנות גיאו-מרחבית פורצת דרך. במקום שבו ג'יין גודול החלה את מחקר השימפנזים החלוצי שלה בשנת 1960, פרוטוקולים התנהגותיים אנלוגיים מצטלבים כעת עם טכנולוגיית לידאר (Lidar), כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), מערכי לוויינים ובינה מלאכותית יוצרת (GenAI). ד"ר ליליאן פינטאה, סגן נשיא למדעי השימור במכון ג'יין גודול (JGI), מוביל את המהפך הזה. הוא מסביר כיצד טכנולוגיות גיאו-מרחביות מעצבות


למה עיבוד “עצבי” עשוי לאפשר את הקפיצה הבאה בעולם הגיאו־מרחבי
עידן חדש במדידה הגיאו־מרחבית תעשיית הגיאו־מרחב תמיד נשענה על נתונים – אבל הדרישות למהירות, יעילות ודיוק רק הולכות וגוברות.הבינה המלאכותית (AI) כבר משולבת היום בתהליכי מדידה, מיפוי ו־Reality Capture, אך הדרישות של אלגוריתמים מתקדמים הולכות וגדלות — לעיתים מעבר ליכולת של החומרה הקיימת להתמודד איתן. כדי לענות על האתגרים הללו, לא מספיק לפתח תוכנה חכמה יותר — צריך גם חומרה חכמה יותר .אחת הטכנולוגיות החדשות ביותר שמסומנות כמשנות־משחק בתחום הזה היא ה־ Neural Processing Unit – NPU ,
bottom of page
