מאמרים מקצועיים

גומבה, טנזניה, היא אחד מנופי השימור הבודדים בעולם שבהם למעלה משישה עשורים של מחקר שדה רציף משולבים עם חדשנות גיאו-מרחבית פורצת דרך. במקום שבו ג'יין גודול החלה את מחקר השימפנזים החלוצי שלה בשנת 1960, פרוטוקולים התנהגותיים אנלוגיים מצטלבים כעת עם טכנולוגיית לידאר (Lidar), כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), מערכי לוויינים ובינה מלאכותית יוצרת (GenAI). ד"ר ליליאן פינטאה, סגן נשיא למדעי השימור במכון ג'יין גודול (JGI), מוביל את המהפך הזה. הוא מסביר כיצד טכנולוגיות גיאו-מרחביות מעצבות

ניתוח טכנולוגי: השילוב בין סריקת לייזר ניידת לאלגוריתמי SLAM מציב סטנדרט חדש של מהירות ודיוק במיפוי גשרים ומבנים הנדסיים. בעשור האחרון, טכנולוגיית ה-LiDAR הפכה לסטנדרט הזהב בתחום המדידות, אך המגבלה הגדולה נותרה תמיד הניידות והתלות בתנאי חוץ. פרויקטים מורכבים של תשתיות, כמו גשרים, מחלפים ומנהרות, הציבו בפני הסוקרים אתגר כפול: חוסר גישה לאותות לוויין (GPS) ומבנים גיאומטריים סבוכים שקשה ללכוד בסריקה סטטית אחת. כאן נכנסת לתמונה מהפכת ה- SLAM (Simultaneous Localization and Mappin

הניתוח האחרון של מייקל רובלוף לגבי יישומי "Gaussian Splatting" הוא צפיית חובה לכל מי שעוקב אחרי הכיוון שאליו הולך תחום הלכידה המרחבית. בתחום הלכידה המרחבית עוקבים מקרוב אחרי טכנולוגיית ה-Gaussian Splatting (שיטת רינדור ומידול תלת-ממדי) כבר זמן מה, ואם אתם עובדים בתחום הגיאוספאטי או הבנייה ועדיין לא נתקלתם בעבודתו של מייקל רובלוף, כדאי להכיר אותה כעת. רובלוף שחרר לאחרונה סרטון הסוקר את מגוון היישומים בעולם האמיתי של Gaussian Splatting שהוא עוקב אחריהם בתעשיות השונות. כל הסרטון

בואו נהיה כנים: בפעם הראשונה שראיתם סורק לייזר SLAM ידני בפעולה, זה הרגיש קצת כמו קסם. בלי חצובות, בלי פילוס, בלי להמתין שלוש דקות לסיבוב בודד. פשוט הולכים, מניפים, והופ – ענן נקודות בתלת-ממד מופיע על המסך כאילו אתם סוג של קוסמים דיגיטליים. אבל הנה המציאות שצריך להכיר: זה שסורק לייזר SLAM 3D הופך את איסוף הנתונים לקל למראה, לא אומר שהנתונים עצמם טובים. ראינו מספיק מסדרונות "נסחפים" ומחסנים בצורת "בננה" כדי לדעת ש-SLAM (ניווט ומיפוי בו-זמניים) חכם רק כמו האדם שאוחז בידית המכשי

שילוב של טכנולוגיית לידאר (Lidar) ומחקר ארכיאולוגי בשטח חשף כי מתחם מבצרי הגבעות בבלטינגלס (Baltinglass) הוא למעשה ה"פרוטו-עיר" המוקדמת והגדולה ביותר המוכרת באירלנד ובבריטניה, המאתגרת את כל מה שידענו על ראשית העירוניות באירופה. המהפכה הטכנולוגית בשירות ההיסטוריה התגלית התאפשרה הודות לשימוש ב פוטוגרמטריה ובטכנולוגיית לידאר – סריקת לייזר אווירית המסוגלת "לראות" דרך צמחייה סבוכה ולמפות שינויים זעירים בגובה פני הקרקע. המחקר, שבוצע על ידי ד"ר ג'יימס או'דריסקול מאוניברסיטת אברדין