top of page

מאמרים מקצועיים
חזור >


מי המציא את הפוטוגרמטריה? מעקב אחר מקורותיה של טכניקת המיפוי החזקה הזו
בימינו, הפוטוגרמטריה היא בעלת חשיבות רבה במגוון רחב של תחומים, כגון ארכיאולוגיה, מיפוי וסקר שטחים. עם זאת — מהיכן הגיעה שיטה זו? מי היו התורמים הראשיים לפיתוחה? כדי להבין באמת עד כמה טכניקת המיפוי העוצמתית הזו התפתחה, עלינו לעקוב אחר שלבים מוקדמים בהיווצרותה. התחלות מוקדמות: איך הפוטוגרמטריה צמחה במהלך השינויים המהירים במדע ובטכנולוגיה במאה ה-19, נולדה הפוטוגרמטריה. במהותה, פוטוגרמטריה היא התהליך של לקיחת מדידות מתוך תמונות והבנת משמעותן כדי ליצור מפות, מודלים וסוגים אחרים של


בני אלי אטקס זכתה בפרס החדשנות של CHCNAV לשנת 2025
בתחילת שנת 2026 השתתף מנכ"ל החברה, טל הדס, בכנס המפיצים הבינלאומי של CHCNAV – Shanghai International Dealer Conference 2026, שנערך בשנגחאי בהשתתפות שותפים ונציגים מכל רחבי העולם. במהלך האירוע הוענק לבני אלי אטקס פרס Product Innovation Partner Award 2025 , כהוקרה רשמית על תרומה לחדשנות מוצרית ועל שיתוף פעולה טכנולוגי מתמשך בין צוותי הפיתוח של החברה לבין צוותי CHCNAV בסין. שותפות בפיתוח מערכות Terra Genie שיתוף הפעולה בין בני אלי אטקס ל-CHCNAV כולל עבודה ישירה בין מחלקת המחקר ו


מהמטר ללייזר: המשטרה המקומית באיטליה מחוללת מהפכה במדידות זירות תאונה באמצעות תלת־ממד
דמיינו את הסצנה: תאונה בכביש עמוס, סירנות, סרט אזהרה צהוב, וכמובן – עומסי תנועה כבדים. עד לאחרונה נאלצו השוטרים לנוע בין כלי הרכב עם סרטי מדידה ופנקסים, כשהם חשופים לתנועה במשך שעות. כיום, העתיד נכנס לזירה בדמות קרן לייזר – או ליתר דיוק, ענן נקודות. המשטרה המקומית באיטליה מבצעת קפיצה טכנולוגית משמעותית, ומחליפה את השיטות הידניות המסורתיות במערכת מדידה תלת־ממדית מבוססת סורק לייזר. לא מדובר רק בעדכון טכנולוגי, אלא בשינוי מהותי הנוגע לשלושה היבטים מרכזיים: מהירות, דיוק ובטיחות.


חקירת שימוש במערכות מידע גאוגרפיות (GIS) לשימור המורשת התרבותית
בעולם המשתנה במהירות של היום, שמירה על המורשת התרבותית שלנו היא חיונית . עלינו להשתמש בשיטות חדשות כדי לתעד ולהגן על אתרים היסטוריים, חפצים ומסורות. מערכות מידע גאוגרפיות (GIS) הן כלי מוביל במאמץ זה. ה-GIS משלבות נתונים מרחביים וניתוח כדי לעזור לנו לנהל ולשמר נכסים תרבותיים. המערכת ממפה את אתרי המורשת, מראה לנו היכן הם נמצאים וכיצד הם קשורים זה לזה. זה עוזר לנו לזהות מגמות, להבין איומים ולתכנן אסטרטגיות שימור טובות יותר. ה-GIS גם חושפות את ההיסטוריה של הנופים, ומגלות תובנות


החוקר ההודי ששינה את מפת טיבט ומרכז אסיה
פונדיט ניין סינג’ ראואט (1830–1895) מבוא במחצית השנייה של המאה ה-19 נותרו אזורים נרחבים בטיבט ובמרכז אסיה בלתי ממופים כמעט לחלוטין. לסה הייתה עיר סגורה, נתיבי הנהרות לא היו ברורים, וגבהי ערים ורכסים התבססו על השערות. בתוך מציאות זו פעל ניין סינג’ ראואט — בן כפר הררי קטן — והפך לאחד המודדים והחוקרים שהשפעתם על המיפוי האסייתי הייתה חסרת תקדים. החברה הגיאוגרפית המלכותית בלונדון תיארה אותו כמי שתרם למפת אסיה יותר מכל אדם חי אחר בתקופתו. ועדיין, שמו כמעט ואינו מוכר מחוץ לחוגים מקצ
bottom of page
