מאמרים מקצועיים

פונדיט ניין סינג’ ראואט (1830–1895) מבוא במחצית השנייה של המאה ה-19 נותרו אזורים נרחבים בטיבט ובמרכז אסיה בלתי ממופים כמעט לחלוטין. לסה הייתה עיר סגורה, נתיבי הנהרות לא היו ברורים, וגבהי ערים ורכסים התבססו על השערות. בתוך מציאות זו פעל ניין סינג’ ראואט — בן כפר הררי קטן — והפך לאחד המודדים והחוקרים שהשפעתם על המיפוי האסייתי הייתה חסרת תקדים. החברה הגיאוגרפית המלכותית בלונדון תיארה אותו כמי שתרם למפת אסיה יותר מכל אדם חי אחר בתקופתו. ועדיין, שמו כמעט ואינו מוכר מחוץ לחוגים מקצ

כשמדובר באיסוף נתונים באמצעות LiDAR נייד, קל להשיג מהירות.אבל דיוק במהירות? כאן השיחה משתנה. התוצאות מחזקות מגמה שאנו רואים יותר ויותר בפרויקטי תשתית: איסוף נתונים נייד מבוסס RTK מצמצם את הפער בין פרודוקטיביות לבין דיוק ברמה הנדסית. ואם אינכם מבצעים אופטימיזציה נכונה לסריקות הרכב שלכם, אתם עלולים להשאיר ביצועים "על הרצפה". ארבעה מעברים. 32–40 קמ"ש. רעש של 5 מ"מ. סט הנתונים נאסף באמצעות ארבעה מעברים במהירות של כ-20–25 מייל לשעה (32–40 קמ"ש). התוצאה? גיאומטריה יציבה וניתנת לש

ויכוח בלתי פוסק: SLAM מול TLS. זה בדרך כלל מוצג כבחירה בין שני קטבים. ה"טהרנים" של ה-TLS טוענים ש-SLAM זה זבל ולא מדויק בגלל סטיות (Drift). חובבי ה-SLAM טוענים שמשתמשי סורקי הלייזר על חצובה הם דינוזאורים כי הם איטיים מדי. שניכם מפספסים את הפקודה. הפער בחומרה נסגר כבר לפני שנים. החיישנים שיש לנו ביחידות הניידות כיום הם מדהימים. אבל מסיבה כלשהי, אנחנו מתייחסים אליהם אחרת. כאשר אנחנו משתמשים בסורק לייזר קרקעי (TLS), אנחנו מכבדים את התהליך. אנחנו מתכננים את המיקומים. אנחנו דואגים

חברת Field, חברה נורווגית לטכנולוגיה גיאו-מרחבית, לקחה תפקיד פעיל בתמיכה בפיתוח העתידי של אצטדיון לרקנדל (Lerkendal Stadion) באמצעות תוכנית מקיפה של סריקה ומיפוי בתלת-ממד עבור מועדון הכדורגל הנורווגי רוזנבורג (Rosenborg BK). העבודה הניבה ענן נקודות (point cloud) מלא ותאום דיגיטלי מפורט של האתר המפורסם, ובכך יצרה בסיס דיגיטלי מוצק לשלב הבא של התכנון והפיתוח מחדש. תוכניות להרחבת אצטדיון לרקנדל קיבלו את אישור מועצת העיר טרונדהיים בסוף שנת 2025, כאשר הפרויקט צפוי לדרוש השקעה כספי

חברת DMT מבצעת מדידות בדיוק גבוה עבור שתי מנהרות תת-קרקעיות בבירת מצרים, כחלק מהקמת הקו החדש (קו 4) של המטרו בקהיר. המטרה היא להבטיח את היישור המדויק של צינורות המנהרה בין מרכז העיר קהיר לבין המוזיאון המצרי הגדול (Grand Egyptian Museum) בגדה המערבית של הנילוס. קו 4 של המטרו בקהיר הוא פרויקט תשתית תחבורה מרכזי המתוכנן לקשר בין אזורים עירוניים עמוסים ולשפר את קיבולת התחבורה הציבורית, תוך חיבור ישיר לאחד הפרויקטים התרבותיים החשובים במדינה. שילוב טכנולוגי: Gyromat ו-Leica Total S