למה GIS ו-BIM הם שותפים חיוניים בפרויקטים של מיפוי מסדרונות

שני הכלים מוסיפים ערך משמעותי לנתונים שנאספים בפרויקטים מסוג זה

בעולם מיפוי המסדרונות – בין אם באמצעות פלטפורמות אוויריות מאוישות או לא-מאוישות – הבחירה בטכנולוגיה המתאימה תלויה באופי הפרויקט ולא בהכרח קיימת אפשרות "נכונה" אחת לכולם. אך מעבר לשאלת כלי האיסוף, אחד האתגרים המרכזיים הוא נפח הנתונים העצום שמצטבר בתהליך. התמונות וענני הנקודות עצמם הם רק ההתחלה – הערך האמיתי מגיע מהיכולת לנתח, לארגן ולהמיר את המידע לתובנות תכנוניות וישימות בפועל.

נושא זה החזיר אותנו למחשבות על כנס המשתמשים של Esri, שהתקיים לאחרונה בסן דייגו, קליפורניה. אחד הלקחים המרכזיים מהאירוע היה ההשתלבות ההולכת וגוברת בין עולמות ההנדסה האזרחית (AEC) והתחום הגיאו-מרחבי, ובפרט החיבור המתרחב בין תהליכי GIS ו-BIM. כיום נדרשים אנשי מקצוע בתחום הגיאו-מרחבי להבין לפחות את עקרונות הבסיס של BIM, ולהפך – אנשי AEC נדרשים להבין את יסודות ה-GIS. החיבור הזה בא לידי ביטוי באופן מובהק בפרויקטי תשתיות, אך הוא רלוונטי לא פחות גם בפרויקטים של מיפוי מסדרונות – שבהם נוצרים מאגרי נתונים עצומים.

מיפוי מסדרונות הוא לעיתים מרכיב בתוך פרויקט תשתיתי רחב יותר, וכולל איסוף נתונים מרחביים לאורך תוואי ליניארי, כגון קווי חשמל, רשתות כבישים, צינורות, מסילות רכבת ועוד. לעיתים קרובות מדובר בתוואים שאורכם עשרות ואף מאות קילומטרים, והנתונים הנאספים יכולים לכלול LiDAR, דימות רב-ערוצי, צילומים ברזולוציה גבוהה לצורך פוטוגרמטריה, ונתוני GNSS לגיאורפרנצינג. לעיתים קרובות משלבים את כל אלה גם יחד.

וכאן נכנסים לתמונה GIS ו-BIM – כלים שמשלימים זה את זה, ומאפשרים לנהל ולהפיק ערך אמיתי מהנתונים שנאספו.

איך GIS תורם לפרויקט?

מערכות GIS מהוות את הבסיס הגיאוגרפי לפרויקט. לאחר איסוף הנתונים, ניתן באמצעות תוכנות GIS לבצע הדמיה, ניתוח ותחזוקה של כל שכבות המידע המרחבי שנאספו. בתוך סביבת GIS ניתן לבצע:

• ניהול מלאי נכסים (כמו עמודים, קווים וכו') – לרוב תוך שימוש בבינה מלאכותית להאצת התהליך.

• זיהוי שינויים לאורך זמן – כאשר הנתונים ממוקמים על גבי מפת בסיס.

• ניתוח השפעות סביבתיות ותכנון זכויות מעבר.

אז מה תפקידו של BIM?

עד לא מזמן, BIM היה פחות נפוץ בקרב אנשי מדידה. אולם כיום, ברוב פרויקטי המסדרונות יש גם היבט של תכנון והנדסה, ולכן BIM הוא מרכיב בלתי נפרד. לאחר ש-GIS יוצר את ההבנה המרחבית הרחבה, ניתן לעבור ל-BIM לצורך יצירת פרטים ברמת האובייקט: תכנון של רכיבים חדשים, שדרוג תשתיות קיימות, או תיעוד לצורכי תחזוקה – הכול בתוך ההקשר הגיאוגרפי הנכון. זה יכול להתבצע לפני הבנייה (בשלב התכנון), במהלכה, או לאחר מכן.

השיתוף הפעולה ההולך וגדל בין Esri ל-Autodesk מדגים את החשיבות של החיבור הזה בין GIS ל-BIM – וזהו אחד המודלים הבולטים לשיתוף פעולה שמוכיח את עצמו בשטח.

דוגמה לתהליך משולב – חברת תשתיות מדמיינת תוואי חדש

נניח שחברת חשמל מעוניינת להקים מסדרון חדש באורך 200 מייל (כ-320 ק"מ) להקמת קווי חשמל. בשלב הראשון, נעשה שימוש במטוס מאויש לאיסוף נתוני LiDAR ודימות אווירי על פני התוואי המיועד – לצורך זיהוי תוואי הקרקע, צמחייה ותשתיות קיימות. הנתונים מיובאים למערכת GIS, שמבצעת ניתוח שימושי קרקע, איתור התנגשויות עם אזורים רגישים (למשל אזורי מגורים או שמורות טבע), ותכנון אופטימלי למיקומי העמודים.לאחר מכן, המעבר ל-BIM מאפשר לתכנן במדויק את העמודים, תחנות המשנה והרכיבים הנלווים – תוך יצירת מודל מפורט של כל פריט. התוצאה היא ייצוג דיגיטלי מלא של הפרויקט, שמאפשר תיאום בין צוותי התכנון, הביצוע והתחזוקה לאורך שנים.

אתגרים – ואיך מתמודדים איתם

כמובן שלא הכול חלק. מדובר במערכות שונות, ולעיתים יש צורך בעבודה רבה כדי לוודא שהנתונים מתואמים ונגישים בין הפלטפורמות. שיתופי פעולה כמו זה של Esri ו-Autodesk תורמים רבות לפתרון הבעיה הזו.מעבר לכך, לעיתים מחלקות GIS ו-BIM נמצאות בהפרדה ארגונית – ולכן חשוב להשקיע בהכשרה הדדית ובשיתופי פעולה, כדי להבטיח תהליך עבודה חלק ויעיל.

לסיכום

ככל שפרויקטים של מיפוי מסדרונות הופכים נפוצים ומורכבים יותר, ברור שהעבודה לא מסתיימת באיסוף הנתונים. הערך האמיתי נוצר כאשר הנתונים מאורגנים, מנותחים וממנפים לקבלת החלטות מושכלות. זהו בדיוק המקום שבו GIS ו-BIM הופכים לכלים קריטיים – ובלעדיהם קשה להפוך נתונים גולמיים לתשתיות בטוחות, מדויקות ועמידות לשנים קדימה.