כשה-GPS תחת מתקפה – חייבים פתרונות גיבוי

מאת: Jeff Huggins

ב-13 ביוני, בעקבות דיווחים על תקיפות אוויריות ישראליות באיראן, חלה עלייה חדה בשיעורי השיבושים במצר הורמוז. אתר GPSJam.org, שעוקב אחרי הפרעות באותות לוויין, מדווח על רמות שיבוש בינוניות (בין 2% ל־10%) ברחבי המפרץ. לא מדובר באירוע חד־פעמי, אלא בדפוס חוזר: הלוחמה האלקטרונית הולכת ומתרחבת באזורים רגישים בעולם. וזו גם אזהרה חמורה.

המלחמות של היום אינן רק נשק חם. שיבוש, זיוף ושימוש בטכניקות סייבר מתוחכמות להפלת מערכות GNSS (מערכות ניווט לווייני) הפכו לכלי שגרתי ליצירת בלבול וחוסר סדר. מדובר באמצעים זולים, שקשה לייחס לאחריות גורם מסוים, ולעיתים – יעילים מאוד. אך באותה נשימה, הם חושפים עד כמה מערכות הניווט, התקשורת והתיאום שלנו פגיעות. ה-GPS, שנחשב לעמוד השדרה של הניווט העולמי, מתגלה כשברירי למדי.

מצר הורמוז – איום על הסחר העולמי

מצר הורמוז הוא נתיב ימי צר דרכו עובר כחמישית מתנועת הנפט העולמית. כיום, כלי שיט באזור נמצאים בסכנה לא רק מפיראטים או מוקשים – אלא גם מאותות לוויין מזויפים. זיוף GPS עלול לשדר מיקומים שקריים לכלי שיט סמוכים. בשנים האחרונות תועדו מקרים בהם אוניות "שטו" מעל מסלולי המראה, שדות תעופה ומדבריות – תוצאה של הפרעות מכוונות באותות. גם בתחום התעופה, אותות GNSS משובשים הובילו להחזרת מטוסים לאחור או להסבתם לנחיתה בשדה אחר.

האיומים האלה אינם תיאורטיים – הם אמיתיים ומתרחבים.

הצורך במערכת PNT עמידה

כבוגר מערכת המודיעין הימי וכאיש תעשיית הביטחון במשך עשרות שנים, אני יודע כמה מהר משתנה הטכנולוגיה – וכמה לאט אנחנו מיישמים הגנות מתאימות. עם זאת, קיימים פתרונות. אחד מהם הוא תקשורת אופטית מבוססת לייזר.

תקשורת לייזר קשה מאוד לשבש או לזייף. בשונה מתדרי הרדיו החלשים של GPS, קרן לייזר היא צרה, ממוקדת וכמעט בלתי אפשרית ליירוט בלי להתגלות. וכיוון שמדובר באותות אופטיים ולא רדיו־אלקטרומגנטיים, היא אינה חשופה לאותם סוגי הפרעות. לכן, תקשורת לייזר מתאימה במיוחד לסביבות מאובטחות ולתמיכה בזמן אמת בתנאים עוינים.

רשתות תחנות קרקע אופטיות, בשילוב קישורי לוויין אופטיים, מציעות גם קיבולת העברת נתונים גבוהה פי 1,000 ממערכות RF מסורתיות. בעידן בו הצרכים גדלים במהירות והאיומים מתרבים – הקיבולת הזו הופכת קריטית.

אז למה לייזר עדיין לא נפוץ?

רק בשנים האחרונות הטכנולוגיה הזו התבגרה והפכה זמינה להטמעה מהירה. מערכות שבעבר נחשבו ניסיוניות – הן כעת מוכחות, אמינות ומוכנות להיקף תפעול מלא. סוכנויות חלל וארגוני ביטחון רבים, כולל מחלקת ההגנה האמריקאית ונאט”ו, כבר משקיעים בהן.

חשוב להבהיר: התקשורת האופטית לא תחליף את ה-GPS או הרדיו – אבל היא יכולה לשמש תמיכה וגיבוי, במיוחד באזורים רגישים בהם GNSS נמצא תחת מתקפה. בדיוק כמו שצבא לא מסתמך על מכ"ם אחד או ערוץ רדיו יחיד – כך גם ממשלות לא יכולות להסתמך על מקור ניווט אחד ויחיד.

איומים מתגברים על תשתיות קריטיות

כאשר דיוק מיקום הוא קריטי – בלוגיסטיקה, בתקיפות מדויקות, בניווט מיכליות – העובדה שמפעיל אחד עם מכשיר זיוף יכול לשבש מערכת שלמה היא לא פחות ממדאיגה. והגרוע יותר: הוא יכול לעשות זאת בלי לירות כדור אחד – ולכן אין ספק שהתופעה הזו רק תלך ותתרחב.

כפי שלוויינים יכולים לזהות פגיעות בכבלי תקשורת תת־ימיים, כך ניתן גם להשתמש בהם לחיזוק תשתיות הניווט והתקשורת שלנו. אותן טכנולוגיות שיכולות לעקוב אחר תנועת ספינות ולגלות שיבושים תת־קרקעיים – יכולות להציע ערוצים חלופיים, מהירים ועמידים להפרעות.

מדינות שישקיעו בתשתיות האלה כבר עכשיו – ייהנו מיתרון אסטרטגי משמעותי: הרתעה, תגובה מהירה ושמירה על שליטה גם כאשר אחרים יימצאו באפלה.

המציאות החדשה: התשתית היא מטרה

אם יש לקח מרכזי מהשנה האחרונה – הוא זה: תשתיות אינן עוד נייטרליות. הן נחשבות מטרה לגיטימית, במיוחד מצד גורמים השואפים לבלבול וחוסר סדר. מערכות ניווט לווייני (GNSS) אינן יוצאות דופן – להפך, בשל חשיבותן – הן יעד עיקרי.

עלינו להפסיק להניח שהשיטות שעבדו בזמן שלום – יעבדו גם בעימותים. לצערנו, זו המציאות הנוכחית.