top of page

מאמרים מקצועיים
חזור >


טכנולוגיית SLAM ידנית היא לא טכנולוגיה חדשה לתיעוד מציאות (Reality Capture)
היא פשוט זרימת עבודה (workflow) מהדור הבא. אם אתם עדיין מחשיבים מערכות לידאר (lidar) מסוג SLAM ידני למשהו חדש ולא מוכח, או אולי למכשירי תיעוד מציאות שהם פחות מ"רמה מקצועית" – ייתכן שאתם טועים. כל סוגי סורקי הלידאר הם מכשירי מדידת טווח המהונדסים בדיוק רב. לכולם יש את אותה משימה בסיסית: פשוט לקחת תצפיות של זוויות ומרחקים, ולהמיר אותם לקואורדינטות של נקודות – ענן נקודות (point cloud). הם יכולים לעשות זאת מחצובה, מרחפן או מרכב. סורק SLAM ידני אינו שונה במובן הזה. בכל המקרים, מדיד


מה שבינה מלאכותית (AI) באמת עושה בתהליכי עבודה של תיעוד מציאות (Reality Capture) כיום
מבט מהשטח על המקומות שבהם הבינה המלאכותית מספקת ערך אמיתי, והיכן שההייפ עדיין עוקף את המציאות. תיעוד מציאות היה תמיד תחום עתיר נתונים. פוטוגרמטריה, סריקת לידאר (lidar), מערכות GNSS ותחנות כוללות (total stations) מייצרות כמויות עצומות של מידע גולמי שחובה לעבד, לרשום (register), לנקות ולספק בצורה שמישה. במשך שנים, העבודה הזו נפלה כמעט כולה על טכנאים מיומנים שעבדו דרך תהליכי עבודה (pipelines) מבוססים היטב, ולעיתים קרובות מייגעים. ה-AI משנה חלקים מהמשוואה הזו. עם זאת, השינוי פחות


סריקה נקייה בלב רומא: כיצד ה-Emesent GX1 התמודד עם עשרות אלפי תיירים בקולוסיאום?
אחת הבעיות המוכרות והמתסכלות ביותר עבור אנשי מקצוע בעת איסוף נתוני ענן נקודות (Point Cloud) בשטח, היא נוכחותם של "רעשים" – אנשים, מכוניות ועצמים נעים אחרים. אובייקטים אלו משאירים אחריהם עקבות דיגיטליים ומקשים מאוד על קבלת דאטה נקי ומוכן לעבודה הנדסית, אדריכלית או משפטית, דבר המצריך שעות ארוכות של ניקוי ידני במשרד. האתגר: מיפוי אדריכלי בלב עומס תיירותי כחלק מסבב ההשקה העולמי של מערכת ה-Emesent GX1, יצא צוות הפיתוח והמומחים של החברה לבחון את גבולות היכולת של המערכת באחד מאתרי ה


"אני רוצה להשתמש ברחפנים למדידות"... אבל באיזה סוג של מדידות?
אחד הדברים הנפוצים ביותר שאני שומע מלקוחות הוא פשוט: "אנחנו רוצים להתחיל להשתמש ברחפנים למדידות." זו נקודת פתיחה מצוינת, אבל זה גם המקום שבו מתחילה לא מעט מהבלבול. כי "מדידה" (Surveying) היא לא דבר אחד ויחיד. זה יכול להיות מדידת מבנים (As-Built). זה יכול להיות מיפוי טופוגרפי. מעקב אחר התקדמות. נפחי מלאי (סטוקפילים). תיעוד חללים פנימיים. ואפילו בדיקת חללים מוקפים. וכל אחד מאלה דורש גישה מעט שונה, טכנולוגיה שונה, והכי חשוב – שיחה שונה. אז הטור השבוע מוקדש כולו לפירוק נכון של הש


מהפכת ה-SLAM: כך הופכים תשתיות מורכבות לתאומים דיגיטליים תוך דקות
ניתוח טכנולוגי: השילוב בין סריקת לייזר ניידת לאלגוריתמי SLAM מציב סטנדרט חדש של מהירות ודיוק במיפוי גשרים ומבנים הנדסיים. בעשור האחרון, טכנולוגיית ה-LiDAR הפכה לסטנדרט הזהב בתחום המדידות, אך המגבלה הגדולה נותרה תמיד הניידות והתלות בתנאי חוץ. פרויקטים מורכבים של תשתיות, כמו גשרים, מחלפים ומנהרות, הציבו בפני הסוקרים אתגר כפול: חוסר גישה לאותות לוויין (GPS) ומבנים גיאומטריים סבוכים שקשה ללכוד בסריקה סטטית אחת. כאן נכנסת לתמונה מהפכת ה- SLAM (Simultaneous Localization and Mappin
bottom of page
