יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם (כ-4.4 מיליארד איש) מתגוררת כעת בערים, מספר שעומד להכפיל את עצמו עד 2050, מה שהופך את העיור למגמה עולמית דומיננטית. עם זאת, ערים מתמודדות עם אתגרים הולכים וגוברים, כולל אינפלציה, שינויי אקלים, אסונות טבע והגירה.
חלק מהערים פונות לתאומים דיגיטליים כדי לטפל בבעיות אלו. תאום דיגיטלי הוא העתק וירטואלי של אובייקט פיזי, תהליך או מערכת, שנוצר באמצעות נתונים ממקורות שונים, כגון סורקים, תוכנות סימולציה ונתונים היסטוריים.
תאום דיגיטלי עירוני משמש ככלי אינטגרלי, המאפשר לערים לזהות במהירות בעיות; לדמות, לנתח ולחזות פתרונות; וליישם צעדים חסכוניים בעולם האמיתי. התוצאה? מתכנני ערים מוסמכים לקבל החלטות מושכלות, לשפר את איכות החיים של התושבים ולהגביר את הקיימות והחוסן הכללי.
אז כיצד מודל תלת מימד כמו תיאום דיגיטלי יכול להשפיע על העיצוב העירוני של העיר כדי להשיג את המטרות הללו?
בכירים בעיריות ברחבי העולם הכריזו על תוכניות להפוך באופן דיגיטלי את האזורים העירוניים שלהם לערים חכמות, אבל סינגפור מובילה בגאווה כראשונה לחלוק תוכניות קונקרטיות להתפתח ל-Smart Nation. במהלך ההשקה של "אומה חכמה" בשנת 2014, ראש ממשלת סינגפור, לי הסיין לונג (Lee Hsien Loong), הזמין את הנוכחים לדמיין עולם שבו התושבים יוכלו לשתף ביחד את הידע המקומי שלהם על חיי העיר, כולל פקקי תנועה ותאונות דרכים, מסעדות נבחרות ואפילו היכן לאתר חיות בר. אחר כך הוא הכריז על החזון שלו לפרויקט הווירטואלי סינגפור (Virtual Singapore project), שמטרתו לעצב "מפה תלת ממדית משולבת של סינגפור מועשרת בשכבות של נתונים על מבנים, קרקע וסביבה".
כדי להבין טוב יותר את התקדמות העיצוב העירוני של סינגפור, ראיינו את ווים סיימנס (Wim Symens ) מ-Hexagon, שגר בבלגיה ובסינגפור. יש לסיימנס ניסיון ממקור ראשון על השפעת תיאום דיגיטלי על תכנון עירוני בסינגפור מול בלגיה.
סינגפור הייתה בחזית הפיתוח של תאומים דיגיטליים. האם תוכל להסביר מה זה תאום דיגיטלי עירוני וכיצד לוקחים אותו בחשבון עבור החלטות עיצוב עירוני בעיר?
סיימנס: תאום דיגיטלי הוא יותר מסתם תצוגה תלת ממדית, הוא מתפתח מרפליקה דיגיטלית של העולם הפיזי לפלטפורמה משולבת עם נתונים נוספים ויכולות אנליטיות ליצירת יישומים משמעותיים. לכלים כאלה יש פוטנציאל להשפיע על חיי התושבים. עם תובנות שמסופקות על ידי IoT, הניתוח מתרחב לנושאים רבים, כמו זיהוי דפוסי התנהגות בעיר גדולה עם הרבה כלי רכב והולכי רגל או כיצד מבנה של בניין יכול להשפיע על העיר על ידי החום הכלוא בתוכו.
תאומים דיגיטליים עירוניים מפשטים תובנות באמצעות הדמיה דיגיטלית ונתמכים על ידי כלי תוכנה.
מה היו כמה מההבדלים הבולטים ביותר בעיצוב האורבני בין בלגיה לסינגפור עם הגעתך הראשונית לסינגפור?
סיימנס: זה קל! למרות שסינגפור היא עיר גדולה עם שטח מוגבל, עדיין יש הרבה ירוק. זה כנראה הדבר שהכי "קפץ לי לעין". הממשלה מתכננת ומתחזקת היטב את הפארקים בקפידה, וזה נחמד למצוא ריאות ירוקות בעיר כה צפופה.
היבט נוסף בולט הוא הנגישות. במהלך הלימודים בבלגיה, עזרתי לאדם עם ליקויים פיזיים, ואני זוכר היטב את האתגרים שהוא נתקל בהם בזמן השימוש בכיסא גלגלים. בקצה השני של הקשת, כשסבתא שלי ביקרה אותי בסינגפור, היה לה כל כך קל להתנייד בכיסא הגלגלים שלה. טיילנו ברחבי סינגפור ברכבת ומצאנו שכל תחנה ובניין נגישים בקלות. זה לא משהו שאני חושב עליו לעתים קרובות מדי, אבל זה הדגיש את החשיבות של תכנון מתחשב והתחשבות באנשים עם מוגבלויות בעת תכנון מרכזי ערים ומבנים.
סינגפור ידועה במערכת התחבורה הציבורית היעילה שלה. איך זה משפיע על העיצוב העירוני הכללי וסגנון החיים בעיר, במיוחד בהשוואה לחוויותיך בבלגיה?
סיימנס: ובכן, סינגפור מטילה מיסים כבדים על מכוניות פרטיות אך מציעה תחבורה ציבורית מצוינת, רכבות ואוטובוסים נגישים ופועלים בתדירות גבוהה - אפילו בסופי שבוע. בבלגיה כולם צריכים מכונית כדי להגיע למקום כלשהו. אם אתה רוצה להשתמש בתחבורה ציבורית, בדרך כלל לוקח הרבה יותר זמן להגיע ליעד, וזה יקר יותר בהשוואה לסינגפור. אז השימוש בתחבורה ציבורית בבלגיה יכול להיות מאתגר אלא אם יש לך רכב פרטי או כאשר המסלול שלך אינו מצריך מספר סוגי תחבורה ציבורית שונים (שילוב של אוטובוסים ורכבות).
איזה תפקיד לדעתך ממלאים תאומים דיגיטליים ביצירת סביבות עירוניות יעילות ובנות קיימא, וכיצד מינפה סינגפור את הטכנולוגיה הזו למטרות אלו?
סיימנס: אני חושב ששימוש בתאום דיגיטלי לניתוח, תפעול ואפילו שירות ציבורי עזר לאימוץ הנרחב של היישומים שלו ברחבי סינגפור. תאום דיגיטלי מאפשר לחברות ולמשרדים לקבל החלטות מושכלות ומבוססות נתונים על תכנון עיר, ולבסוף לשפר את חייהם של תושביהם.
במהלך השנים בנתה סינגפור כמה תאומים דיגיטליים, שכל אחד מהם משרת מטרה נפרדת עם פונקציות ספציפיות, כולל OneMap3D על ידי רשות המקרקעין של סינגפור ותאומים דיגיטליים נוספים עבור הפלטפורמה הדיגיטלית הפתוחה של החברות הממשלתיות JTC ו-GovTech.
הפלטפורמה הדיגיטלית הפתוחה מנהלת את המחוז הדיגיטלי של פונגול (Punggol) וחוללה מהפכה בתכנון המחוז. התאום הדיגיטלי של המחוז משלב שפע של נתוני חיישנים, מה שמאפשר ל-JTC להיות סביבת בדיקות מלאה לרעיונות חדשניים כמו סימולציות לשיפור הפעולות המחוזיות או התייחסות לגורמים כמו דרישות קירור ותאורה בשעות שונות של היום. זה גם משולב עם יוזמות נוספות כמו "גישה ללא מחסומים", כך שהתאום הדיגיטלי מתחשב למשל בתושבים שמתקשים להשתמש במדרגות ומספק להם את המסלול הנגיש ביותר. יוזמות כמו אלה תרמו להתקדמות של סינגפור בטיפוח קיימות והכלה באמצעות שיטות עירוניות חדשניות.
האם תוכל לחלוק את מחשבותיך על ההשפעה ארוכת הטווח של תאומים דיגיטליים על התפתחות הנוף העירוני של סינגפור, וכיצד טכנולוגיה זו עשויה להשפיע על העיצוב והפיתוח העתידי של העיר?
סיימנס: בטח, מתכנני ערים המאמצים את טכנולוגיית התאומים דיגיטליים עוזרים ליצור עיר מותאמת לקיימות ולשיפור החיים. ערים ייהנו ניהול אנרגטי חכם, ניהול טוב יותר של בעיות מקומיות כמו קדחת דנגי ואולי אפילו ירידה בעומסי התנועה. השינוי של סינגפור הוביל לכך שבניינים מכוסים בהרבה צמחים והפיכת תעלות בטון לנהרות כדי להטיב עם חיות הבר. הם מנסים ליצור את החזון שלהם שיש עיר בתוך גן, והם עושים עבודה טובה לאורך הדרך.
השפעה נוספת בסינגפור שמסתמכים עליה מתכנני הערים ומקבלי ההחלטות היא הפחתה משמעותית של עבודת כפיים מכיוון שהטכנולוגיה תחליף את הצורך במחקר פיזית באתר. אוטומציה של איסוף וניתוח נתונים תביא ליעילות רבה יותר בתחומים כמו ניהול פסולת ושימוש באנרגיה. ומכיוון שהעיר מאוכלסת בצפיפות כל כך, השטח המוגבל מעל פני הקרקע הוביל לבניית תשתיות עמוקות יותר, מה שמקשה על מיפוי מרחבים תת קרקעיים. זיהוי נכסים כמו צינורות שירות, פסי רכבת וחללים ריקים הוא בהחלט מאתגר. כדי לעזור, קיימות יוזמות מתמשכות שמטרתן ליצור תאום דיגיטלי למטרה ספציפית זו.
בשורה התחתונה: יישום תאומים דיגיטליים עזרו לסינגפור לעשות צעד כדי להתמודד עם כמה מהאתגרים הגדולים ביותר שלה בצורה חכמה ולהתכונן קדימה לעתיד טוב יותר עבור תושביה.