המודד המעשי והמפה ששינתה את העולם

במרץ השנה הזמין דאג בורגום, ראש משרד הפנים של ארה״ב שמונה לאחרונה, את כלל הציבור לקרוא את הספר "המפה ששינתה את העולם” מאת סיימון וינצ'סטר – כדי להבין את האירועים והאתגרים העתידיים במחלקה בראשותו.

הספר עוסק בסיפורו של ויליאם סמית' (1769–1839), מודד קרקע מעשי (Practical Surveyor), שהתמודד עם קנאה, אינטרסים ובורות בקרב החברה המדעית באנגליה. למרות שהישגיו זכו להתעלמות ואף לגניבה אינטלקטואלית מצד החברה הגיאולוגית של לונדון, דבר שהוביל לקריסתו הכלכלית ואף למאסר בכלא חייבים, סמית' קיבל בהמשך חייו הכרה רחבה על תרומתו.

סמית' היה בראש ובראשונה מודד קרקע, שעבודתו במדידות שטח, תוואי דרכים ומכרות חשפה אותו לשכבות גיאולוגיות ולמאובנים. מתוך כך הגה תובנה מהפכנית: ניתן להבחין ולזהות שכבות קרקע לפי המאובנים הכלולים בהן. תיאוריה זו – שנקראה „רצף פלאונטולוגי” (Faunal Succession) – הפכה לאבן יסוד במדעי הגיאולוגיה ובהמשך תרמה גם להתפתחות תורת האבולוציה.

הרעיון המהפכני הזה הביא להבנה כי ככל שהשכבות עתיקות יותר, כך המאובנים שונים יותר מהחי והצומח הקיימים כיום – מה שהוביל למסקנה על הכחדות, מחשבה שנחשבה באותה תקופה לכפירה. סמית' יישם את התובנה הזו כדי לחזות מקומות עשירים בפחם ועופרת, לבחור שכבות המתאימות לאטימת תעלות ניווט ולייבוש ביצות.

הישגו הגדול ביותר היה שרטוט המפה הגיאולוגית הראשונה בעולם, שהתבססה על השיטה שפיתח. עבודתו סללה את הדרך לגילוי משאבי טבע, לפיתוח תיאוריית האבולוציה ולשינוי התפיסה המדעית של זמנו.

משמעות המונח „מודד מעשי” (Practical Surveyor)

בספרו של Daniel Fenning משנת 1772 הוסבר כי הכינוי „Practical Surveyor” מקביל למונח מודד קרקע. באנגליה של אותה תקופה, כמו גם בארה"ב, המונח הזה תיאר אנשי מקצוע שעסקו במדידות קרקע, ולא מעריכים (Appraisers). מכאן שכאשר טקסטים היסטוריים מתארים דמויות כמו ג'ורג' וושינגטון, אברהם לינקולן ותומס ג'פרסון כ"Practical Surveyors" – הכוונה היא למודדי קרקע במובן המודרני.

המכשירים – התיאודוליט (Theodolite)

בתקופתו של סמית' כבר נעשה שימוש במכשירי מדידה מתקדמים שנקראו תיאודוליטים – גרסה מדויקת ומשוכללת של טרנזיטים. עם זאת, לאורך ההיסטוריה שימש המונח גם לתיאור מכשירים פחות מתוחכמים. סביר שסמית' עבד עם דגם מהדור השלישי של תיאודוליט.

תחילת הדרך

כנער צעיר עסק סמית' במדידת קרקעות לצורך חלוקה לחלקות פרטיות באנגליה, תהליך שנקרא „Enclosures” והיה מקביל במובנים רבים לחוק ההומסטד האמריקאי.

הרלוונטיות לימינו

הספר „המפה ששינתה את העולם” מציע השראה גם לדור המודדים של ימינו. ממש כפי שסמית' גילה עקרונות מהפכניים מתוך עבודת שדה יומיומית, כך מודדים בני זמננו עשויים לתרום לגילוי מיקומים חדשים של משאבי טבע ולפיתוח גיאולוגי גלובלי. כדברי בורגום: „Map, baby map” – מפה, כי זה הבסיס לגלות את העולם מחדש.