אתגרי ההווה והעתיד מנקודת מבטם של ארגוני התעשייה

ארגוני התעשייה משדרים אופטימיות

כדי לבדוק את הדופק של התחום הגיאו-מרחבי, פנינו לנציגים משלושה ארגונים מובילים – FIG, ISPRS ו-ICA – ושאלנו אותם על ההתפתחויות והאתגרים המרכזיים שמעצבים את העתיד. כאן הם מדברים על האופן שבו טכנולוגיות מתפתחות ויזמים גיאו-מרחביים חדשניים יכולים להאיץ שינוי חיובי, ומסבירים כיצד הארגון שלהם מסייע בהתמודדות עם המחסור בכישרונות.

איך הייתם מדרגים את התחזית הנוכחית עבור התחום הגיאו-מרחבי?

נציגי FIG – פרופ' עבאס רג'ביפרד וקירסיקה ריקינן:"התחזית עבור התחום הגיאו-מרחבי חיובית מאוד. הצורך בכישורים חדשים, יכולות ומומחים גבוה. בתגובה לכך, הקמנו בשנת 2023 כוח משימה למגמות בינלאומיות ואקוסיסטם עתידי של מידע גיאו-מרחבי.הנתונים הגיאו-מרחביים תומכים במערכות בכל המגזרים, והם הופכים לכלים מרכזיים בהתמודדות יעילה עם אתגרים. לכן, על התעשייה שלנו למלא תפקיד פעיל יותר בקידום קיימות וחוסן של החברה והעולם, ולשאת באחריות כשותפה מרכזית ברמה הגלובלית. גישה יזומה זו תאפשר לנו להישאר ערוכים להתקדמות בשוק ובטרנספורמציה הדיגיטלית."

נציגת ISPRS – לנה הלונובה:"אני חושבת שהתחום הגיאו-מרחבי חשוב לכולם. מספר העוסקים בו גדל, וגם מספר המשתמשים שמבינים את משמעות התחום.העידן של המדע הגיאו-מרחבי התחיל בעיקר בשנות ה-80 וה-90, והמומחים הראשונים כיום בני 50–60. רבים מהיישומים הראשונים עסקו בדיגיטציה של מפות, וזה עדיין מה שנחשב בעיני רבים כ'טכנולוגיה גיאו-מרחבית'. אך זה משתנה בזכות אוניברסיטאות ומסגרות חינוך אחרות שמגבירות את ההבנה ומושכות צעירים.התעשייה עדיין משמשת כמחנכת – בעיקר מול שתי קבוצות: משתמשים חדשים ומקבלי החלטות."

נציג ICA – גאורג גרטנר:"התחום חווה צמיחה מואצת – בגלל עלייה בשירותים מבוססי מיקום, ערים חכמות, תשתיות ידע והתקדמות בבינה מלאכותית. אתגרים כמו תאימות בין מערכות, קרטוגרפיה אמינה וממוקדת משתמש, ותשתיות ידע, מעודדים חדשנות.בסך הכול, התחזית מאוד מבטיחה, עם השפעות משמעותיות על תכנון ערים, חקלאות, ניהול אסונות ותחבורה."

מהי החזון שלכם לגבי תפקידם של יזמים וחברות סטארט-אפ גיאו-מרחביים בעיצוב עתיד התעשייה? וכיצד הם יכולים להאיץ שינוי חיובי בעולם הדיגיטלי של היום?

נציגי FIG – רג'ביפרד וריקינן:"יזמים וסטארט-אפים בתחום הגיאו-מרחבי נמצאים בעמדה ייחודית להשפיע על עתיד התחום. ההשפעה שלהם תמשיך לגדול. הם מניעים חדשנות הודות לגמישות שלהם, גישות ייחודיות, פתרונות ברי הרחבה והיכולת למנף טכנולוגיות מתקדמות.בנוסף, ככל ששותפויות ציבוריות-פרטיות הופכות נפוצות יותר, יזמים וסטארט-אפים משמשים כגשר לשיתופי פעולה בין מגזרים. כך הם עוזרים לספק מומחיות, מפתחים פתרונות חדשים, תומכים בגישה פתוחה לנתונים וממלאים פערים מקצועיים בתעשייה."

נציגת ISPRS – הלונובה:"הייתי מגדירה יזמים וסטארט-אפים כ'חזוניסטים'. הם יודעים לזהות פערים בשוק, בין אם ביישומים קיימים או בתחומים חדשים.קיום של סטארט-אפים מועיל מאוד – הם מביאים רעיונות רעננים, פועלים במהירות, ומושכים משתמשים. אבל חשוב לזכור: ההצלחה תלויה גם בתכנית עסקית מוצקה.לא כל הרעיונות מצליחים לשרוד. אני מעריכה במיוחד את אותם סטארט-אפים שהצליחו לאזן בין חדשנות לתכנון עסקי חכם."

נציג ICA – גרטנר:"חברות סטארט-אפ הן חוד החנית של החדשנות. הן משתמשות בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, מחשוב ענן וניתוח בזמן אמת כדי לפתור בעיות קריטיות – משינויי אקלים ועד תכנון עירוני.כאשר הן ממוקדות בצרכי המשתמש, ומטפחות שיתופי פעולה עם ממשלות וארגונים גדולים – הן מסוגלות להרחיב את השפעתן במהירות.כדי לזרז שינוי חיובי, סטארט-אפים צריכים לשים דגש גם על נגישות, על שקיפות, ועל שימוש אתי בנתונים גיאו-מרחביים – כדי לוודא שהיתרונות מתחלקים באופן שוויוני."

כיצד טכניקות גיאו-מרחביות מסייעות בהתמודדות עם אתגרים גלובליים?

נציגי FIG – רג'ביפרד וריקינן:"טכניקות גיאו-מרחביות מציעות מידע תומך החלטה באתגרים גלובליים כמו שינויי אקלים, תכנון עירוני בר-קיימא, ביטחון תזונתי ובריאות הציבור.בעזרת איסוף, ניתוח והצגה של מידע גיאו-מרחבי, מקבלי החלטות יכולים להבין הקשרים מרחביים, לזהות אזורים בסיכון ולקבוע סדרי עדיפויות בהתערבות.בנוסף, חישה מרחוק, מערכות מידע גיאוגרפי (GIS) ומודלים תלת-ממדיים תומכים בניטור שינויים סביבתיים, ניהול משאבים, והתמודדות עם מצבי חירום. שימוש בטכנולוגיה הזו הופך את התגובות למשברים ליעילות ומדויקות יותר."

נציגת ISPRS – הלונובה:"התחום שלנו תורם ברמות רבות – החל ממודלים סביבתיים שמתארים אזורים בסיכון, ועד אפליקציות יומיומיות כמו ניווט או שירותי מפה.הידע שנאסף ומנותח בטכניקות גיאו-מרחביות מאפשר הבנה מעמיקה יותר של בעיות עולמיות ומקומיות, ומשפר את קבלת ההחלטות.בסופו של דבר, מדובר בתמיכה בתגובות חכמות שמבוססות על ראייה כוללת של המרחב – ולא על ניחוש או תחושת בטן."

נציג ICA – גרטנר:"קרטוגרפיה עדיין ממלאת תפקיד מרכזי. היא עוזרת להעביר מידע מורכב בצורה ברורה.מיפוי תלת-ממדי, תצוגות חזותיות וכלי GIS עוזרים להבין בעיות כמו זיהום, התחממות עולמית, צפיפות עירונית ועוד.היישומים מגוונים: מתמיכה בתכנון תשתיות, דרך חקלאות מדויקת ועד תגובה לאסונות.כאשר עושים שימוש נכון בטכניקות האלו – אפשר להתמודד טוב יותר עם האתגרים של המאה ה-21."

מה אתם עושים כדי למשוך אנשים מוכשרים וצעירים לתחום?

נציגי FIG – רג'ביפרד וריקינן:"אנחנו שמים דגש על העלאת המודעות לתרומה של התחום הגיאו-מרחבי לחיים היומיומיים ולהתמודדות עם אתגרים גלובליים.FIG מציעה מגוון פעילויות, כולל פורומים לנוער, מלגות, והזדמנויות חונכות.אנחנו גם מעודדים את המוסדות האקדמיים לשלב טכנולוגיות מתקדמות בתכניות הלימודים – כמו חישה מרחוק, בינה מלאכותית וניתוח מרחבי.חשוב לנו ליצור הזדמנויות אמיתיות לצעירים – אם זה דרך הכשרות, סטאז’ים או שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי.בנוסף, אנחנו שואפים להראות שהתחום הזה תורם ישירות ליעדים גלובליים כמו פיתוח בר-קיימא, שוויון מגדרי וצדק חברתי – מה שמהדהד במיוחד עם הדור הצעיר."

נציגת ISPRS – הלונובה:"יש לנו קבוצת עבודה לנוער (Youth WG) בארגון, שבה חברים סטודנטים וחוקרים צעירים. הם משתתפים בוועידות שלנו, מארגנים סדנאות, ומובילים פרויקטים.אנחנו מקדמים את התחום דרך הרצאות אונליין, תחרויות כרזות ומענקים לנסיעות.בנוסף, אנחנו פועלים בשיתוף עם אוניברסיטאות ויוזמות מקומיות כדי להכניס את התחום לתודעה של תלמידים וסטודנטים.הרבה צעירים מגלים עניין ברגע שמסבירים להם כמה שימושי התחום הזה – לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בפתרון בעיות אמיתיות של העולם."

נציג ICA – גרטנר:"ICA תומכת בפעילויות רבות לצעירים – כולל 'קרטוגרף צעיר של השנה', סדנאות בינלאומיות לסטודנטים, ותמיכה בפרסומים מדעיים של חוקרים בתחילת הדרך.אנחנו גם עובדים עם אוניברסיטאות כדי לחזק תוכניות חינוכיות בקרטוגרפיה ומידע גיאו-מרחבי.חשוב לנו להראות לצעירים שהתחום הזה משלב מדע, יצירתיות והשפעה חברתית.היום, יותר מתמיד, צעירים רוצים להיות חלק ממשהו משמעותי – והתחום שלנו נותן להם את האפשרות הזאת."