יישום מידע גיאו-מרחבי ושיתוף פעולה הם המפתח
בעוד שכל אחד מאיתנו יכול להשפיע באופן חיובי על המשבר האקלימי, כאשר אנו פועלים יחד, קולנו הופך לעוצמתי יותר. לקובעי מדיניות, מקבלי החלטות, פעילים ומובילים יש תפקידים חשובים. דו"ח חדש מדגיש את החשיבות הקריטית של מידע גיאו-מרחבי בבניית חוסן ארוך-טווח, על ידי מניעת אסונות וניהול סיכונים טוב יותר. מעבר לשיתוף פעולה בתוך התעשייה, מעורבות עם בעלי עניין מחוץ לאקו-סיסטם הגיאו-מרחבי המסורתי תהיה חיונית להתמודדות עם האתגרים כאשר אנו מתקרבים לשנות ה-30 של המאה ה-21 ולאחר מכן.
האתגר המורכב של שינויי האקלים
לעיתים קשה להבין מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות בנושא שינויי האקלים. כפרטים, אנו יכולים לקבל החלטות קטנות ולבצע שינויים אישיים, שלהם עשויה להיות השפעה חיובית. אך כאשר אנו פועלים יחד, קולנו מתחזק – אנו יכולים להעצים מסרים, להעביר חדשות חיוביות ולהוות שגרירים לשינוי.
האתגר הוא רב-שכבתי. מאירועים קיצוניים ופתאומיים כמו הוריקנים וציקלונים ועד לאתגרים איטיים ומתמשכים כגון השבריריות הגוברת של מערכות המזון – אין פתרון אחיד שמתאים לכל מצב. עם זאת, אין זה אומר שעלינו לפעול לבד. להפך, קובעי מדיניות, מקבלי החלטות, פעילים ומובילים רבים מחזיקים בתפקידים חשובים. הם עשויים לייצג קהילות שונות כגון גיאו-מרחב, תצפית על כדור הארץ, תחום החלל, ימית או שימור. הם יכולים להיות מעורבים בפרויקטים, תוכניות או עבודות ייחודיות. כשמדובר בשינויי אקלים, לכולנו יש אחריות לפעול יחד עם מטרה משותפת כדי להפוך את העולם למקום טוב ובר-קיימא יותר.
העצמת תפקידו של המידע הגיאו-מרחבי
במהלך 18 החודשים האחרונים, ברבדוס, טונגה והממלכה המאוחדת עבדו יחד כדי להדגיש את תפקידם הקריטי של גיאוגרפיה ומידע גיאו-מרחבי בהפחתת סיכונים אקלימיים ובהתמודדות עם אתגרי האקלים. במסגרת ועדת המומחים הגלובלית לניהול מידע גיאו-מרחבי של האו"ם (UN-GGIM), פורסם דו"ח שבוחן כיצד קהילות, ארגונים וממשלות לאומיות משתמשים במידע גיאו-מרחבי כדי לעצב גישות להפחתת סיכונים אקלימיים ולהסתגלות אליהם.
הדו"ח, שהושק בפורום ה-7 של UN-GGIM במקסיקו באוקטובר 2024, מציין כי כדי לבנות חוסן ארוך-טווח, מדינות וקהילות צריכות לפתח מערכות שימנעו אסונות או ינהלו טוב יותר את הסיכונים. זה כולל השקעה בתשתיות עמידות בפני שינויי אקלים ושיפור האפשרויות הכלכליות והחברתיות כדי להפחית את הפגיעות החברתית לאסונות ולשפר את חוסן הקהילות. היכולת להתמודד עם סיכונים ולהתאושש מאסונות באופן מחודש היא הליבה של חוסן ארוך-טווח.
מרכיב קריטי בתשתיות ובכלכלת הידע
אנו מאמינים כי מידע גיאו-מרחבי הוא מרכיב חיוני בתשתית הלאומית ובכלכלת הידע של כל מדינה. זהו כלי שמספק "תוכנית עבודה" להבנת המרחב הפיזי, ומאפשר אינטגרציה של שירותים ממשלתיים רבים, בעלי ערך חברתי וכלכלי רב.
כחוליה המקשרת בין גיאוגרפיה פיזית לאנושית, מידע גיאו-מרחבי מספק תשתית להבנת השפעות שינויי האקלים על החברה. הוא חושף את הפיזור הלא אחיד של ההשפעות על אזורים שונים ומסייע למקבלי החלטות להקצות משאבים בצורה חכמה ומדויקת.
דוגמאות לשימוש במידע גיאו-מרחבי לחוסן אקלימי
המקרים שנמסרו כוללים תגובות לאסונות טבע פתאומיים כגון שריפות בצ'ילה, ציקלונים במוזמביק או שיטפונות בקנדה. מידע גיאו-מרחבי ממלא תפקיד חשוב גם בניטור והיערכות לאירועים מתמשכים ואיטיים יותר, כגון סיכוני אזורי חוף בברבדוס, שחיקת חופים בסקוטלנד או בריאות היערות באוסטריה.
בדרום אפריקה, פארק ווטלנד iSimangaliso, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, משתמש במידע גיאו-מרחבי כדי להתמודד עם הצפות חמורות והפרעה אקולוגית.
באוסטריה, נעשה שימוש בבינה מלאכותית לפיתוח מפות סיכון להתפשטות חיפושיות מזיקות ביערות.
בצ'ילה, גישה טכנולוגית ניטרלית מאפשרת שילוב נתוני גיאו-מרחב ממוסדות שונים, ומשמשת להיערכות ותגובה מהירה לאסונות כמו שריפות יער.
שיתוף פעולה ומעורבות
ככל שנתקרב לשנות ה-30 של המאה ה-21, שיתוף פעולה יישאר קריטי. יש צורך דחוף במידע גיאו-מרחבי ובסטטיסטיקות. חוקרי גיאוגרפיה, סטטיסטיקאים, אוספי נתונים, מדעני נתונים, יועצי מדיניות ומקבלי החלטות – עלינו לעבוד יחד כדי למקסם את השפעת המידע הגיאו-מרחבי.
קריאה לפעולה – היו השגרירים של השינוי
שינויי האקלים משפיעים על כולנו, אך לא באופן שווה. עלינו לעבוד יחד כדי ליצור נתונים משולבים שיסייעו במעקב, ניתוח, דיווח ותמיכה במדיניות אקלימית מתקדמת. הקהילה הגיאו-מרחבית, על כל מרכיביה, צריכה להיות מובילה, מאפשרת ופעילה בתגובה למשבר האקלים.
Comments