כיצד טכנולוגיות גיאו-מרחביות יכולות לסייע בקידום תשתיות ירוקות

כאשר אנו חושבים על עתיד בר-קיימא יותר, טכנולוגיות גיאו-מרחביות יכולות – ויעזרו – להוביל אותנו בדרך לשם. ב-22 באפריל ציינו את יום כדור הארץ – מועד שמזכיר לנו את החשיבות של שמירה על הסביבה וחוגג את הכלים המסייעים לנו לחיות בצורה מקיימת יותר. מובן מאליו כי יש עוד דרך ארוכה לפנינו לפיתוח תהליכים בני-קיימא, אך חדשנות אחרונה ותפיסות חשיבה חדשות כבר מזיזות חלק מהחיים שלנו בכיוון הנכון.

כפי שדיברנו עליו פעמים רבות לאורך השנים, טכנולוגיות גיאו-מרחביות נמצאות לעיתים קרובות בלב הפעילות הסביבתית, כאשר הנתונים שנאספים באמצעות הכלים האלו – ומעובדים על-ידם – יוצרים קו בסיס שמאפשר להבין את מצבנו הנוכחי ולתכנן שינויים עתידיים. מתמונות רחפנים המשמשות לניטור קרחונים נמסים באפריקה, דרך סורקי תלת-ממד ללימוד אלמוגים במים מתחממים, ועד שימוש ב-LiDAR לקבלת מידע מדויק יותר על מאגרי פחמן – הכלים הללו הם קריטיים לניטור סביבתי מודרני.

הקשר הישיר בין כלים גיאו-מרחביים לסביבה הוא לא הקשר היחיד ביניהם. ידוע שהביקוש לעבודה בתחום התשתיות גדל מדי שנה, ככל שנכסים קריטיים מזדקנים ודורשים בדיקות, תחזוקה ואף שיפוץ מחודש כדי להבטיח תפעול בטוח ויעיל. לאור הנושא הסביבתי של יום כדור הארץ, שווה לחשוב כיצד פעילות זו יכולה להשתלב בגישה ירוקה יותר – כאשר שדרוג ושיפוץ נכסי תשתית נותנים לקהילות הזדמנות להכניס מרכיבים מקיימים יותר. גם בתהליכים האלו, טכנולוגיה נמצאת במרכז.

ישנם שני תחומים עיקריים בהם הטכנולוגיה תורמת ליצירת תשתיות בנות-קיימא יותר:

הראשון הוא מעבר לפתרונות דיגיטליים בענף התכנון, ההנדסה והבנייה (AEC), מה שמפחית ישירות את ההשפעה הסביבתית של פרויקטים. בין היתר, המעבר משימוש בנייר לכלים דיגיטליים, כפי שכתב מניש שארמה מקבוצת נמטשק בשנה שעברה עבור Geo Week News, הוא חלק משמעותי בתהליך. בנוסף, שימוש בטכנולוגיות Reality Capture (לכידת מציאות) חוסך נסיעות מרובות לאתרי פרויקטים, והתקדמות סורקי SLAM עם תצוגה בזמן אמת צמצמה את הצורך בנסיעות אף יותר. בעוד שבפרויקט בודד זה עשוי להיראות זניח, בהיקף עולמי ההשפעה מצטברת והופכת למשמעותית.

התחום השני הוא השימוש בטכנולוגיות מתקדמות לפיתוח תשתיות ירוקות חדשות. לדוגמה, קהילות רבות בוחנות ואף מתחילות ליישם שימוש נרחב יותר ברכבות מהירות כחלופה לטיסות או נסיעות ברכב. אמנם בארצות הברית זה עדיין לא נפוץ, אך הרעיון צובר תאוצה, במיוחד מכיוון שחלק גדול מתשתיות המסילות כבר קיים. עם זאת, נכסים אלו דורשים התאמות לשימושים החדשים – תהליך שמובל באמצעות טכנולוגיות מיפוי נייד מתקדמות שאוספות נתונים במהירות גבוהה. גם תחזוקה שוטפת של המסילות דורשת בדיקות תכופות, המבוצעות בעזרת אותן מערכות מיפוי.

בהמשך לנושא התחבורה, קידום שימוש באופניים או הליכה במקום נסיעות קצרות ברכב דורש תכנון מחודש של תשתיות עירוניות. לשם כך, יש צורך בהמרת כבישים מרובי נתיבים לאזורים מעורבים (רכב, אופניים והולכי רגל) – פעולה שמתאפשרת בעזרת נתוני As-Is מדויקים שנאספים בטכנולוגיות מיפוי נייד מתקדמות. שמירה על תשתיות אלו (שבילי אופניים ומדרכות) מתבצעת באמצעות מערכות LiDAR ייעודיות שפותחו במיוחד לצורך זה.

גם שיקולים פשוטים יותר, כמו תכנון כיסוי צמחייה ועצים לאורך כבישים, במיוחד באזורים מגורים, תורמים לסביבה. אף שזה אינו בראש סדר העדיפויות בתכנון כבישים, קיומו משנה באופן מהותי את איכות החיים בעיר ומפחית את תופעת "איי החום העירוניים". טכנולוגיות גיאו-מרחביות משמשות – ומשמשות בפועל – למעקב אחר כיסוי עצים באזורים עירוניים ולקידום תכנון סביבתי מקיים.

ככל שנמשיך להתמודד עם אתגרים סביבתיים, הקשר בין טכנולוגיות גיאו-מרחביות לבין תשתיות בנות-קיימא רק יעמיק. החל מהדיגיטציה של תהליכי עבודה, דרך פיתוח פתרונות תחבורה ירוקים ועד תכנון ערים ממוקד קיימות – טכנולוגיות אלו סוללות את הדרך לקהילות חכמות, יעילות ובריאות יותר. אימוץ חדשנות זו יאפשר לקהילות להקים תשתיות שלא רק עונות על הצרכים המיידיים – אלא גם מסייעות בהתמודדות עם שינויי האקלים.