הביקוש לתאומים דיגיטליים הולך וגדל – אך כך גם חוסר הבהירות

אחת התכונות הבולטות של החדשנות בענף שלנו היא שהמונחים המשמשים לתאר טכנולוגיות חדשות הם לעיתים גמישים מדי – בלשון המעטה. כלומר, לא תמיד ברור למה מתכוונים כשמדברים על הכלים החדשים. לדוגמה, המונח "בינה מלאכותית" יכול להתייחס לבינה גנרטיבית, ללמידת מכונה, לראיית מחשב או לאלגוריתם אוטומציה – כולם חשובים, אבל צריך לחפור כדי להבין מה בדיוק הכוונה.

גם המונח "תאום דיגיטלי" נופל לאותה קטגוריה. ישנה אמרה נפוצה בתחום: אם תשאלו 12 אנשים מה זה תאום דיגיטלי – תקבלו 12 תשובות שונות. וזה לא אומר שאין ערך ממשי לתאומים דיגיטליים – יש, ועוד איך. אבל חוסר הבהירות עלול לבלבל, במיוחד בתעשיית התכנון, ההנדסה והבנייה (AEC). כך הודגם בהרצאה של לוגן מקגינס (Logan McGuinness), מנהלת VDC בחברת The Weitz, בכנס Hexagon Live האחרון.

"אם תשאלו את המנהל שלי, הוא יגיד שהוא שונא את המונח הזה בגלל חוסר ההגדרה או ריבוי ההגדרות שמאחוריו," אמרה מקגינס בתחילת דבריה.

בהרצאה היא התמקדה בפרויקט מגורי סטודנטים בפלורידה, אך פתחה בהתייחסות לבעיה שרבים בצוותי סריקה ו־VDC חווים כיום: לקוחות דורשים תאום דיגיטלי – אך כל לקוח מתכוון למשהו אחר, ולפעמים אפילו לא באמת יודע למה הוא מתכוון. זה יוצר בלבול בין כל הצדדים, ולעיתים מוביל לתוצר יקר בהרבה ממה שתוכנן או נדרש.

מקגינס הסבירה שבענף נהוג לחשוב על תאומים דיגיטליים לפי חמש רמות – מתאום תיאורי ועד לתאום אוטונומי. הצעד הראשון מבחינת הצוות שלה כשלקוח דורש תאום דיגיטלי הוא להבין בדיוק למה הכוונה – ולעבוד לאחור משם. לפעמים הדרישה מתאימה ליכולותיהם, ולפעמים לא. העיקר הוא לדעת זאת בתחילת הדרך.

"תלוי ברמת המורכבות של הדרישה, נחליט אם לערב יועצים חיצוניים," הסבירה. "אם לקוח מבקש תאום דיגיטלי אוטונומי (רמה 5), זה לרוב לא משהו שצוות ה־VDC מסוגל לבצע לבד. נהיה כנים ונאמר את זה מראש. אנחנו יכולים להכין את הקרקע לכך, אבל נביא גורם שלישי שיבצע."

כאשר אין הגדרה ברורה, קבלנים וצוותי סריקה נאלצים לפרש דרישות עמומות – מה שעלול להוביל להיקף עבודה שונה לחלוטין, כולל משימות שמעבר ליכולות הצוות. האם הלקוח מבקש מודל קואורדינציה? מודל As-Built ברמת LOD 500 כולל נתוני COBie מלאים? או משהו באמצע? כשאין הגדרה מראש, הצוות עלול למצוא את עצמו מתמודד עם ציפיות לא ברורות – בלי זמן או תקציב נוספים. חוסר הבהירות הזה עלול לגרום לעלויות מיותרות, הזמנות שינויים, ומתח בין לקוחות לספקים – הכל בגלל חוסר תקשורת מההתחלה.

לגבי פרויקט מגורי הסטודנטים, מקגינס חלקה דוגמה מעשית: כשהבינה שהדרישה המקורית של הלקוח תעלה הרבה מעבר למה שתוכנן, הצוות חיפש פתרון יצירתי שיספק את הצורך – מבלי לחרוג מהתקציב.

"הבקשה לא תאמה את התקציב," סיפרה. "אז אם התקציב לא יכול לגדול, ננסה למצוא פתרון יצירתי שיביא אתכם הכי קרוב למה שאתם רוצים, במסגרת התקציב. הצענו לבצע סריקה של הבניין כתוספת למידול, כדי שנוכל לספק תוצר שמתקרב ל־LOD הרצוי – מבלי לחרוג מהתקציב."

הצוות ביצע סריקות מסוגים שונים – כולל סריקות מבוססות חצובה, רחפנים וסריקות SLAM ידניות – לפני שינויים משמעותיים באתר. לדוגמה, לפני יציקת בטון, הסריקה בוצעה לתיעוד As-Built של המצב הקיים.

קל להיסחף אחרי באזזים כמו "תאום דיגיטלי", במיוחד כשהם קשורים לטכנולוגיות שמקדמות את הענף. אבל כפי שהדגישה מקגינס, הערך האמיתי מגיע מהיכולת לשאול את השאלות הנכונות, להציב ציפיות ריאליות ולהיות כנים לגבי מה ניתן ומה לא. אלה לא רק שיחות טכניות – אלה שיחות שמבנות אמון. אולי בעתיד תהיה הגדרה מוסכמת וברורה למונח תאום דיגיטלי – אבל עד אז, הדרך הנכונה היא זו שנסללת בשקיפות, שיתוף פעולה ופתרונות מעשיים למצבים מורכבים.