דוח מיוחד: דוחפים את גבולות המיפוי הנייד

איך הצוות של ראס הול בחברת Langan משתמש בטכנולוגיית מיפוי נייד גם באתרים לא שגרתיים – ומשיג ייעול משמעותי בתהליכי העבודה.

תחום המיפוי הנייד הפך לחלק בלתי נפרד מהתעשיות ההנדסיות והגיאו־מרחביות. שיפורים בחומרה מאפשרים כיום שילוב מספר חיישנים במערכת אחת, ואיסוף נתונים במהירויות גבוהות יותר. בצד התוכנה, יכולות הבינה המלאכותית הולכות ומשתפרות, ומפשטות את תהליך ניתוח הנתונים. כל אלו הפכו את המיפוי הנייד לטכנולוגיה קריטית בפרויקטים רבים – במיוחד בפרויקטים אופקיים רחבי־היקף, כמו סלילת כבישים ומסילות רכבת. לרוב, טכנולוגיה זו משולבת באתרים מתוכננים היטב, עם כבישים מסודרים ונקודות שליטה קרקעית, המאפשרות שמירה על דיוק מדידה גבוה.

אבל זה לא חייב להיעצר שם. בראיון ל־Geo Week News, מספר ראסל הול – מנהל פרויקטי מדידה בכיר בחברת Langan – כיצד הצוות שלו דוחף את גבולות המיפוי הנייד. שלא כמו רוב החברות, Langan לא מגבילה את השימוש בציוד רק לפרויקטים קלאסיים, אלא מיישמת אותו גם באתרים לא שגרתיים שנגישים לרכב, כמו מרכזים מסחריים נטושים שמתוכננים לשיפוץ או לבנייה מחדש.

“אנחנו מנסים למקסם את השימוש במיפוי הנייד בכל אתר שזה מתאים לו,” אומר הול. “רוב הפרויקטים שלנו בכלל לא כוללים כבישים.”

הגישה הלא־שגרתית של הול נובעת מהרצון למצות את הטכנולוגיה. מבחינתו, אם כבר נרכש המערך – צריך להפעיל אותו לעיתים תכופות ככל האפשר, ולבדוק היכן בדיוק עובר הגבול. הוא מספר שכאשר מקבל טכנולוגיה חדשה – תוכנה או חומרה – הוא קודם כל מנסה להבין את המגבלות, ואז בונה תהליך עבודה שמתחשב בכך. ב־Langan הם בודקים היכן ניתן לשלב את הציוד כדי לייעל תהליכים, ומנתחים את התוצאות כדי להבין את ההחזר על ההשקעה (ROI).

לדוגמה, אחד השימושים הנפוצים בציוד הוא עבור מדידות ALTA עבור זכיינים שזקוקים לעדכון של מפת הנכס. כמו כן, הם משתמשים במיפוי עבור מהנדסים שעובדים על תכנון שיפוץ או בנייה מחודשת, וזקוקים לתיעוד מדויק של תנאי השטח הנוכחיים.

הול פיתח תהליך זרימה יעיל ללכידת הנתונים במהירות באמצעות ציוד המיפוי הנייד – כך ניתן להשלים פרויקטים מהר יותר, להעביר את המערכת לאתר הבא, ולהגדיל את מספר הפרויקטים וההכנסות. כאשר נדרשים אזורים שציוד המיפוי הנייד אינו מכסה באופן מושלם, הם משלימים את המידע עם סורקי SLAM או סריקות LiDAR מרחפנים.

האתגר העיקרי בפרויקטים כאלו הוא הקמת שליטה קרקעית מספקת סביב האתר. היתרון הגדול של מיפוי נייד הוא ביעילות – אך אם צוות המדידה צריך לבלות יום שלם בפריסת נקודות שליטה – היתרון הזה נעלם. הול השקיע שנה בניסויים כדי לקבוע את המינימום הנדרש לנקודות שליטה – ועדיין לשמור על איכות התוצרים.

היום הם מסוגלים לתכנן את המשימה מראש, ולצאת לשטח עם תכנית עבודה מסודרת. ישנם אנשי צוות שמסוגלים להציב נקודות שליטה “על הדרך”, אך לרוב אלו אנשי צוות שעברו את כל תהליך הסריקה עד לשלב הרישום והעיבוד – ומבינים את ההשלכות של כל החלטה בשטח.

“זו הדרך היחידה ללמוד באמת איך לשפר סריקות,” הוא מסביר. “מי שעבר את כל התהליך מבין – שאם הייתי משקיע עוד חמש דקות בשטח, הייתי חוסך שלוש שעות במשרד. אי אפשר להבין את זה בלי לעבור את כל השרשרת.”

לגבי הצבת נקודות שליטה, הול מדגיש שהגורם החשוב ביותר הוא רמת הדיוק שהלקוח צריך בתוצרים. לדבריו, תמיד שואל שתי שאלות: מה מטרת הפרויקט, ומה רמת הדיוק הנדרשת. גם אם הסורק החדש, כמו Leica TRK, מספק דיוקים מרשימים – זה לא תמיד נדרש. אם הלקוח לא דורש דיוק של רבע אינץ’ – אין סיבה להשקיע זמן יקר ביישום דיוק עודף.

“כאן הרבה מודדים טועים,” הוא אומר. “אם אף אחד לא מבקש רבע אינץ’ – אתה מבזבז זמן וכסף. חשוב להבין מראש מה התוצר הנדרש ומה הדרישות, ואז לחשב אחורה איך להגיע לזה בצורה היעילה ביותר.”

נקודה נוספת היא מאפייני האתר הפיזיים. הול יצר מדריך להצבת נקודות שליטה – אך הוא משתנה בהתאם לתנאי השטח. אם כל האתרים היו פתוחים לשמיים – זה היה פשוט. אבל רבים כוללים מכשולים עירוניים, בניינים או עצים – מה שמחייב התאמות ודיוק בניתוח ההצטלבויות.

היום התהליך כל כך יעיל אצלם – שהם עובדים כמעט כמו פס ייצור. הול משווה את זה לשיטות של פורד: הצוות מגיע לאתר, מבצע את הסריקה ויוצא מיד ליעד הבא. מהנדסים שכמעט לא היו מודעים לקיומם בעבר – כיום מבקשים סריקות לפרויקטים רבים.

לסיום, שאלנו את הול מה העצה שלו למודדים שרוצים להרחיב את השימוש בטכנולוגיית מיפוי נייד. תשובתו:

“תיפטרו מהעודפים,” הוא מדגיש. “בשליטה – תמצאו את נקודת האיזון. אם תפרשו יותר מדי נקודות, הצוות יהיה עסוק כל היום רק בזה – וכל היעילות תלך לאיבוד. אבל אם משקיעים בהתחלה בקביעת הנהלים – החיסכון בזמן ובעלויות בהמשך הוא אדיר.”