מאמרים מקצועיים

מבט מהשטח על המקומות שבהם הבינה המלאכותית מספקת ערך אמיתי, והיכן שההייפ עדיין עוקף את המציאות. תיעוד מציאות היה תמיד תחום עתיר נתונים. פוטוגרמטריה, סריקת לידאר (lidar), מערכות GNSS ותחנות כוללות (total stations) מייצרות כמויות עצומות של מידע גולמי שחובה לעבד, לרשום (register), לנקות ולספק בצורה שמישה. במשך שנים, העבודה הזו נפלה כמעט כולה על טכנאים מיומנים שעבדו דרך תהליכי עבודה (pipelines) מבוססים היטב, ולעיתים קרובות מייגעים. ה-AI משנה חלקים מהמשוואה הזו. עם זאת, השינוי פחות

הדיסציפלינה הגיאוספציאלית עוברת אבולוציה עמוקה, אך חסרה לה זהות גלובלית מאוחדת. עד לא מזמן, לפדרציה הבינלאומית של המודדים (FIG) לא היה מסד נתונים מקיף של תוכניות אקדמיות ברחבי העולם. כלי חדש זה, הממפה למעלה מ-700 אוניברסיטאות, משמש כמפקד עולמי ראשון מסוגו לזיהוי מגמות בתוכניות הלימודים ולהגנה על הגבולות האקדמיים של המקצוע. כדי לפתור את חוסר הבהירות המקצועי, המקצוע חייב לעגן את עצמו בשורשיו האקדמיים. אם לא ניתן להגדיר בבירור את ליבת הגיאומטיקה ברמה האוניברסיטאית, היא מסתכנת בד

במשך אלפי שנים, בני האדם ניסו להבין את העולם שסביבם. מהמפות המוקדמות ביותר שנחרטו בחימר ועד למערכות הלוויין המורכבות של ימינו, הדחף למדוד, למפות ולתעד את כדור הארץ נותר אחד המאמצים הבסיסיים ביותר של האנושות. אך כפי שמזכיר לנו המדע המודרני, מדידה היא לא רק איסוף מספרים – היא הדרך שבה אנחנו לומדים להכיר את הבית שלנו. האבולוציה של המדידה המשפט "למדוד את כדור הארץ פירושו להכיר אותו" טומן בחובו אמת עמוקה. בתקופות קדומות, המדידה הייתה עניין של הישרדות: היכן זורמים המים? היכן נמצאות

במאמר זה, קרלה לאוטר משתפת כי לאחרונה נתקלה בסרטון ישן בשחור-לבן של British Pathé משנת 1961, המתאר את ייצור המפות ב-Ordnance Survey (סוכנות המיפוי של בריטניה). הסרטון מציג גברים בחליפות מלאות המבצעים "פלוטינג סטריאוסקופי" – הם מביטים בתצלומי אוויר דרך מכשיר אופטי הממזג שתי תמונות שטוחות למודל תלת-ממדי, ואז משרטטים כל קו מתאר על המפה שלידם. לאחר מכן מגיע שלב ה-"Scribing" (חריטה) – תהליך סיזיפי של חריטת הקווים המשורטטים לתוך זכוכית מצופה שעווה כדי לייצר גלופות להדפסה. לבסוף, מכ

זה עניין של זמן, זה עניין של מרחב! האם עצרתם פעם לחשוב על הרעיונות שעומדים מאחורי הטכנולוגיה הגיאוספטיאלית של ימינו? רבים מהם קיימים הודות למתודולוגיות ופריצות דרך של מקבילינו מהעת העתיקה. סביר להניח שאין אדם העוסק במדידות ובמידול גיאוספטיאלי המאמין שיוכל להשיג תוצאות מדויקות ומהימנות ללא טריגונומטריה וזמן המתואם למרחב. אך כמה מאיתנו מבינים שהמודלים, המושגים והמשוואות המניעים את טכנולוגיית המידול בתלת-ממד ופתרון הבעיות של ימינו, מתאפשרים אך ורק בזכות פריצות הדרך של קדמונינו?